ביקורת ספרותית על ילד 44 - כתר מתח # מאת טום רוב סמית
ספר בסדר

---

לב הוא קצין מג"ב (משרד לענייני פנים, לא המג"ב הישראלי) שאפתן, המאמין בצדקת הדרך שבמיגור אוייבי המדינה, בקומוניזם כשיטת משטר נעלה ובאבא סטאלין כשליט רחום וחנון. אמנם הוא חדור אמונה, אך אינו פועל כרובוט ומנסה לחפש ראיות לפני שעוצר אדם זה או אחר חף מפשע. בשל היותו קצין מוערך, הוא מופקד על טיוח רצח של בנו של אחד מקצינים הזוטרים, שמסווג כתאונת רכבת, כיוון שאין פשע בחברה הקומוניסטית, פרט לפשע פוליטי. לב מבצע היטב את תפקידו והפשע מטויח. גם ללב יש אויבים וקצין שאפתן אחר, ואסילי, מצליח להכפיש את שמו ולב נזרק ממג"ב ומוגלה יחד עם אשתו ראיסה לעיירת ספר נידחת. באותה העיירה הוא נתקל במקרי רצח מזעזעים נוספים של ילדים צעירים. על אף כי כל המקרים תורים ופושעים שונים הוצאו להורג בשל הפשעים הללו, מבין לב כי מדובר ברוצח סדרתי מטורף. לב, כמעט ללא סיוע מנסה להתחקות אחר הרוצח ולעצור את הטירוף. אנשי המג"ב, ובראשם ואסילי, מנסים לעצרו בכל דרך אפשרית ומנהלים אחריו מרדף, שמונע בעיקר מנקמה אישית. המצוד אחר הרוצח מסתיים בהפתעה מרה כשלב מבין כי כמה דברים חזרו לרדוף אותו מהעבר הרחוק.
הספר כספר מתח לא רע בכלל. לקח לי די הרבה זמן להבין מי הרוצח וזה לא כל כך אופייני.
הבעיה שלי עם הספר היא בכתיבה. ככל הידוע לי אין למחבר שורשים ברוסיה והתחקיר שלו הסתכם בקריאת ספרים, שאת רשימתם הוא מצרף בסוף. אני לא טוענת לרגע שצריך להיות יליד מדינה על מנת לכתוב עליה, אך למי שיש רקע רוסי, פרטים קטנים יכולים לצרום. תיאורי היום יום, תיאורי הרחובות ופנים הבתים, לא היו אמינים בעיני. השימוש בשמות רשמיים מחד בסיטואציות אינטימיות ומאידך, שימוש בשמות לא מספיק רשמיים בסיטואציות רשמיות, יצר אצלי תחושה של חוסר אמינות. לדוגמא: הסיכוי שבני זוג יקראו לעצמם לב וראיסה בינם לבין עצמם שואף לסיכוי ששני חברים במילואים יקראו אחד לשני באוהל מר אליהו כהן הנכבד ומר שמעון-יוחאי ברקוביץ' (אולי, הדבר נעשה במיוחד עבור אנשים שמסתבכים עם שמות רוסיים, אבל עדיין אפשר היה להשקיע בבחירת השמות. קטנוני מצדי:-), אבל כך הרגשתי). יש עוד הרבה דוגמאות כאלה: העובדה שגנרל מפקד על תחנת משטרה בעיירת ספר בעייתית משהו, כמו גם ההתנהלות של החקלאים (אנשי הקולחוז) בסוף הספר.
דמות הרוצח, אגב, מבוססת על דמותו של רוצח סדרתי מפורסם, אנדרי צ'יקוטילו, שפעל ברוסיה במשך יותר מעשור החל מסוף שנות השבעים.
לא פשוט היה להיכנס לספר, כיוון שבהתחלה, לא מצאתי את עצמי מזדהה עם מי מהדמויות. בהמשך הסיפור משתפר והמתח נשמר, דבר חיוני ביותר לספר מתח.
לטעני, מומלץ למי שלא מתעצבן מהפרטים הקטנים!

» ביקורות נוספות של נתי ק.
» ביקורות נוספות על ילד 44 - כתר מתח #