אמנם ציפיתי מאד ליהנות מספר שהוא נחשב קלאסיקה, אבל לצערי זה לא קרה. השוויתי אותו ל'נשים קטנות' או 'עלובי החיים' שגם יצאו בסביבות אותה תקופה, וזה לא הגיע לאותה רמה. ובכן, די נהניתי, לא אשקר. אבל הצורה שהספר כתוב גורמת לתחושה מימית מוזרה כאילו "כל הזמן נמצאים מתחת למים", כשם שהספר מנסה להעביר, ואולי זו, בעצם, הייתה המטרה שלו. העלילה די הרפתקנית. זהו ספר ילדים, שגם מבוגרים יכולים לקרוא, אך לדעתי יותר מתאים לילדים, שכן העלילה כתובה בצורת הרפתקה דמיונית, עם הרבה פרטים על מעלות ומרחקים. סה"כ ספר טוב, אבל מקלאסיקה ציפיתי ליותר. אי אפשר להגיד משהו לא טוב על ז'ול ורן, ובכל זאת אגיד שהספר מומלץ, ובחום.

קראתי את הגרסה האנגלית,
והיתה לה הקדמה, שנכתבה על ידי Bruce Coville.
הוא אמר שמומלץ לדלג על חלקים לא חשובים ומפורטים,
כמו הדגים והצמחים שהדמות הראשית רואה.
שמעתי לעצה הזו, ואני חושב שהיא מועילה.

העלילה יפה,
אבל סגנון הכתיבה נמרח כזה.