ביקורת ספרותית על יש המעדיפים סרפדים מאת ג'ואניצ'ירו טניזקי
ספר בסדר

---

יש המעדיפים סירפדים?
האמנם?
אם כך יש הרבה חיי נישואים שמרופדים סירפדים.
הרומן נסוב על יחסי בעל ואישה
בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת
ביפן. שנעה בין מסורת יפנית מדוקדקת
וקפדנית לבין המודרניות המערבית שהחלה
לחדור לאי השמש העולה.
הסירפדים בחיי הזוג הם הקושי העיקרי
של הרבה מערכות יחסים גם היום
גם כשנעלם הניצוץ האחרון בין הבעל והאישה.
אין יותר אהבה תשוקה ועניין. קשה להיפרד.
אף אחד לא מעיז לעשות את הצעד הראשון
והגורלי. לא קורה גם היום? גם במשפחות הכי
טובות ? קורה.
הבעל מעדיף לבלות עם חותנו ופילגשו הצעירה
(לאיזה מצב הגיע) שהוא נמשך אליה (יופי
של חתן ויופי של חותן)
האישה מוצאת לה מאהב בעידודו המלא של בעלה
(ממש בעל מתחשב ומתקדם)
נוסעת אליו בקביעות בוכה על כתפו.
ובוכה גם בלילות בבית.
רק כדי לא לספר לאביה על כשלון נישואיה
ורצונה להיפרד.
למעשה הסופר תיאר כנראה את חיי נישואיו
לאישתו הראשונה מבין 3 שהיו לו.
אבל הסיטואציה יכולה להתרחש גם היום. רק תיאור
החיים והטיולים והבילויים הפיקניקים
וביקור בתיאטרון בובות שמתוארים
בספר ממחישים את החיים ביפן ב-1928 .
אחרת מערכות היחסים בין הדמויות לבין עצמן
הרגשות והמחשבות יכולים עדיין להתאים גם
לימינו אלו למשפחה דימיונית בישראל של שנת 2010.
בכללותו הספר נחמד לקריאה, לא מעיק ולא מציק.
הדמויות די מנוכרות זו לזו בצורה יפנית
קרה ומאופקת.
הזוג שלכאורה הכי לא מתאים : החותן ופילגשו
הצעירה ממנו ב-30 שנה. הם למעשה הזוג עם
היחסים הכי חמים ואנושיים בספר.
למרות שהסוף די פתוח ונותן חומר למחשבה.
מסקנתי: אפשר ללכת ,אבל לאט, לקרוא את הספר. לא חייבים.
אל תרוצו. אבל אם תיקראו לא תינזקו.
החלטה שלכם.

» ביקורות נוספות של אנקה
» ביקורות נוספות על יש המעדיפים סרפדים