ביקורות ספרים על הספר יש המעדיפים סרפדים
|
|
|
|
בזמן שאנחנו מתהדרים בעולם המערבי לגבי פתיחות לנשים , ( כמובן הדרך עוד ארוכה) . בזמן שאנחנו נלחמים על שוויוניות בין הגבר לאישה. פה בספר מגיע איזה גאון בשם טניזקי ומראה דרך אחרת להתמודדות עם הנושא. אין ספק שהוא הצליח לבלבל אותי.
בכלל דיון ברמה כל כך עמוקה של שני גברים משוחחים על אישה ורגשותיה בלי שישתעממו מהנושא קנה לרגע את עולמי. נראה לי שבחיים לא נתקלתי בדיון פילוסופי על נשים מצד גברים כשהם כל כך מחויבים עד דקויות למצוא פתרונות רגישים ומתחשבים. אם לומר זאת בצורה יפה הם לא יהיו "גברים" אם יפגעו בכבודה וברגשותיה של האישה שלהם. זה ראוי להערצה. מה שעוד...... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מספר על זוג נשוי, להם בן צעיר אחד, המתלבטים כיצד ומתי להפרד ולהתגרש.בעלה, אדם קר ואנוכי, מכיר בזה שיש לה מאהב והוא מבין שזה בא לתת לה את הרומנתיקה ותשומת הלב שהוא מחסיר ממנה. הוא עצמו ממלא את החסר בביקורים אצל זונה מערבית, לה אין לו שום מחויבות לא כלכלית ולא נפשית. ספר יחודי מתרבות אחרת מיוחד ומענין. התרבות היפנית לא מוכרת לי אלא מספרים בלבד. ולאחרונה קראתי כמה. תרבות כה שונה משלנו כה מאופקת בעלת כללים קשיחים. הספר נכתב בתחילת המאה הקודמת כאשר יפן נעה בין המסורת לחיים המודרניים. בכדי להבהיר את הרקע נוסף אחרית דברים מד"ר דליות-בול מענין בפני עצמו. ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אמא ואבא התגרשו כשאני ואחי היינו בני 4.אני לא זוכר מצב אחר,מצב טרום גירושים.זה היה פשוט תמיד היה שמה.כמו איזו חיית מחמד,או איזה קרוב משפחה מצורע.אני לא יכול לזכור את המצב שלפני,שאבא ואמא היו פוצי מוצי ואהבו אחד את השני.הדבר היחידי שאני זוכר זה את יום הגירושין עצמו.אני זוכר שישבתי במונית,אני ואחי ודוד שלי וסבא שלי.אני זוכר שהסתכלתי כלפי מעלה,אל הבית.מה עבר לי באותו הרגע בראש? אני לא יכול לדעת.אולי חשבתי איזה כיף הולכים לאכול גלידה,או שאולי חשבתי בצורה בוגרת שמשהו ישתנה,שהכל כבר לא אותו דבר.אי אפשר לדעת.
קנמה ומיסקו הם זוג יפני.יש להם ילד,הירושי.הם מעונ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש המעדיפים סירפדים?
האמנם?
אם כך יש הרבה חיי נישואים שמרופדים סירפדים.
הרומן נסוב על יחסי בעל ואישה
בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת
ביפן. שנעה בין מסורת יפנית מדוקדקת
וקפדנית לבין המודרניות המערבית שהחלה
לחדור לאי השמש העולה.
הסירפדים בחיי הזוג הם הקושי העיקרי
של הרבה מערכות יחסים גם היום
גם כשנעלם הניצוץ האחרון בין הבעל והאישה.
אין יותר אהבה תשוקה ועניין. קשה להיפרד.
אף אחד לא מעיז לעשות את הצעד הראשון
והגורלי. לא קורה גם היום? גם במשפחות הכי
טובות ? קורה.
הבעל מעדיף לבלות עם חותנו ופילגשו הצעירה
(לאיזה מצב הגיע) שהוא נמשך אליה (יופי
ש... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מורכב. בהתחלה חשבתי שהוא ממש גרוע מחבריו המעולים בסדרה לספרות יפה, אב בהמשך הבנתי את המורכבות. ספר עם מעט מאוד התרחשויות, המון תיאורים של תרבות יפן המבולבלת בשנת כתיבתו. מומלץ רק לאלו שיידעו להתמודד עם התכנים.
אגב, בספר מצאתי את דמות המשנה הכי אהובה עליי מכל הספרים שקראתי- האבא של מיוקו. דמות לא מאוד מבוגרת שאוהבת להזדקן. מיוחד מאוד.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ויש המעדיפים לא להמשיך בקריאת הספר (כמוני).
הכתיבה מסורבלת, היתה לי תחושה של פיספוס שבאה מכך שהסופר מכניס את הכפית לפה של הקורא: אין הרבה מקום לחשיבה, הסקת מסקנות וכו' אלא הרומן מסופר יותר בצורת דוח יבש. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
את הספר קראתי לפני כשבועיים.
גיליתי שהספר נכתב בשנת 1928 רק לקראת סוף קריאתו, ואז זה שפך אור על חלק גדול מהעלילה, ומהאכזבה שלי ממנו.
תיאורים יפים ומעוררי חיוך על פריחת עצי הדובדבן והמסורת עתיקת היומין של תיאטרון הבובות היפני. וזהו.
קנמה ומיסקו, הדמויות הראשיות, נראו לי לגמרי לא אמיתיות, לא אנושיות. הרגשתי אדישות מוחלטת כלפי העתיד לקרות להם וליחסיהם.
הרגעים היפים בעלילה סבבו סביב התפעלות מ"אלף לילה ולילה". או התיאורים היפניים שרבים וגדולים מטניזקי עשו הרבה הרבה קודם.
בסדר. לא מעבר לזה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
