ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שישי, 8 בינואר, 2010
ע"י נמיה
ע"י נמיה
לא מזמן אמרה לי חברה שהיא גם תולעת ספרים מקצועית, שהיא לא אוהבת את פול אוסטר כי כל הספרים שלו הם כמעט אותו דבר. לפני שבועים קראתי את "שגיונות ברוקלין", ו"ספר האשליות " שנקרא אחריו אישר קצת את הטענה.
קשה לומר על הספר שאינו מוצלח לסוגו, אוסטר יודע לספר סיפור, וסיפור עם לא מעט קסם. בגדול- זה כיף גדול לקרוא אותו, ולכן אני בעד.
מאידך, אם נחזור לנושא הדמיון בין הספרים- שוב דמות ראשית של גבר די בודד שעולמו (כמעט) חרב עליו, הוא מתכנן לשקוע ביגונו, אבל צירוף מקרים מפתיע זורק אותו לתוך הרפתקאה שמטלטלת ומוציאה אותו מחוסר האונים שהיה שרוי בה.
ב"ספר האשליות" יש כמה וכמה רבדים- יש סיפור בתוך סיפור, עיסוק במעשה היצירה ומשמעותו (זהירות ספוילר- איש אקדמיה שבור לאחר אבדן כל משפחתו תר אחר יוצר נשכח של סרטים אלמים ומגלה שבמהלך השנים הפך ליוצר סרטים בהחבא, מתוך מטרה להשמידם טרם שיראו. כמעשה של ענישה עצמית).
הנושאים שאוסטר עוסק בהם, אבדן, בדידות, כיצד טראומה משפיעה על חיי האדם, יצירה, מערכת היחסים של היוצר עם הדימוי שלו והקהל, הם כולם נושאים ראויים. אוסטר מנסה להגיד משהו לקורא (תכלס, עוד לא הבנתי ממש מה), אבל גם עושה לו חיים קלים: סצינות ההרס העצמי לדוגמא-הן במשקל נוצה לעומת הסצינות שמתארות מסתורין וההרפתקה.
אוסטר לא "חופר", גם במובן המנג'ס, גם במעמקי הנפש. לפעמים זה משאיר אותך רעב, ולפעמים זה בא טוב. לא קשה מידי לעיכול, לא קל מידי. אז למה לא בעצם?
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
