ביקורת ספרותית על מקבת [שוקן, 1954] - תרגום: אפרים ברוידא מאת ויליאם שייקספיר
ספר טוב

---

הטרגדיה מקבת מבוססת במעומעם על הסיפור ההיסטורי של מקבת מסביבות שנת 1050 – מצביא סקוטי שרצח את מלך סקוטלנד דונקן וירש אותו לתקופה קצרה.
שייקספיר לקח את אותו מקבת ותפר סביבו סיפור של מכשפות, של יצר האדם, רוע ועונש, בקיצור – טרגדיה קלאסית.
הסיפור מתחיל בשובם של המצביאים מקבת ובנקו משדה הקרב. בדרכם הם נתקלים ב-3 מכשפות אשר חוזות את עתידם: מקבת יהפוך לאציל קודור ובהמשך למלך סקוטלנד ואילו זרעו של בנקו ירש את הכתר ל-8 הדורות הבאים. כשחלקו הראשון של החזון מתגשם מיד ומקבת נהפך לאציל קודור במקום אחד הבוגדים בשדה הקרב, מחליט מקבת לקחת את גורלו בידיו ולקדם את מימוש החזון בסיועה של אישתו, הלוא היא ליידי מקבת. מכאן העניינים מסתבכים, החטא הראשון, הקשה מכולם נפשית לביצוע, נמשך בפשעים נוספים וקשים יותר כאשר מקבת עושה לביסוס שלטונו. מצפונם של הפושעים – סופם שירדוף אותם ואכן הסוף מר.
הסיפור מעבר לסיפור הוא כמובן הכתיבה השייקספירית – רצופה רמזים למקורות תנ"כיים / נוצריים, דו משמעויות לשנויות שמבטאות את היחס בין הפנים והחוץ של הדובר, סצנות "כביכול מיותרות" לבניית המתח ומתן מבט מהצד על הנעשה.
נהניתי. אמשיך לחפש מחזות.

שתי הערות:
אני מרגיש ש"קטונתי" מלסקר את שייקספיר ולו רק מהסיבה שחסר לי רקע רב בטרגדיות, מחזות ושייקספיר בכלל. אבל הסיכוי שהסקירה תגרום לאחד או שניים לקרוא אותו הביא אותי לכאן בכ"ז.
מי שלא מסתדר עם עברית "ארכאית" – שירחק.

» ביקורות נוספות של omriqo
» ביקורות נוספות על מקבת [שוקן, 1954] - תרגום: אפרים ברוידא