ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 20 בדצמבר, 2009
ע"י omriqo
ע"י omriqo
ילדי חצות הוא סיפורו של סלים סינאי, אשר נולד בחצות ליל העצמאות של הודו, אבל הוא גם סיפורה של הודו-פקיסטן-בנגלדש.
הסיפור הוא הזכרונות המשפחתיים שנכתבים ע"י סלים, החל מימי צעירותו של סבו, אי שם בתחילת המאה ה-20 בקשמיר.
קורותיה של המשפחה קשורים בגורלה של המדינה – החל בלידה בחבל קשמיר השנוי במחלוקת (היום), הנצלות מטבח שבוצע ע"י הצבא הבריטי, לקיחת חלק במהלכים שהובילו לבסוף לעזיבת הבריטים וחלוקת המדינה, היקרעות בין החיים בהודו לשייכות הדתית לפקיסטן, מלחמת העצמאות של בנגלדש הסכסוכים הפוליטיים הפנימיים בהודו ובבנגלש ועוד.
מדובר בסיפור פנטסטי ריאליסטי המשלב קסם, חיי משפחה והיסטוריה בכפיפה אחת: דמעות הנהפכות ליהלומים, אמא החולמת את חלומותיהם של ילדיה, ילדים בעלי כוחות טלפתיה וקסם, אהבה אפלטונית, בגידה, ריחות, תבשילים המעבירים תחושות מהמבשל לסועד, אף של פיל, קרחת של נזיר, סדין עם חור ומרקקה העוברת מדור לדור. הייתי שם נפשי בכפי ואומר שהוא מזכיר במשהו את 100 שנים של בדידות, אבל בסגנון שונה לגמרי.
לדעתי הספר מתאר יותר מהכל את אהבתו של הסופר למולדתו, בין אם היא תקרא הודו או פקיסטן. לצבעוניות שלה והחיות שלה, ריחותיה וטעמיה והמגוון העצום שבה.
התחלתי לקרוא את הספר לפני מספר חודשים אך נאלצתי להחזירו לספריה לפני שסיימתי. כעת קראתי שוב מההתחלה והקריאה החוזרת בהחלט סייעה – מדובר בספר עמוס בפרטים, בתיאורים ובסמלים בעלי משמעות (קחו בחשבון פרויקט קריאה של כחודש). המינוס העיקרי לטעמי בכתיבה של רושדי היא נטייתו לפרש את עצמו יותר מדי, להסביר בתוך הטקסט את המשמעות שהוא נותן לדברים. לעיתים זה בסדר, לעיתים מציק.
המלצת קריאה חזקה ביותר!
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
