שנאה – סטניסלב סרוקובסקי
"קח אותה כבר," לחשתי,"תוביל אותה אל אמה, כי היא לבטח מודאגת שאחרי זמן כה רב היא אינה שבה הביתה," דיברתי אל יבגן, אבל הוא לא עשה מאום, רק עמד שם והביט ברבקה.
מה שהתרחש אחרי כן נדמה היה לי כמו חלום בלהות, דמיון תעתועים.
לפתע הטיל יבגן את עצמו על הילדה, על הגופיף הזעיר והקטן, בעט בה בכל הכוח, ואחרי כן, כאשר נפלה, תפס בשתי רגליה והחל לסובב סביב גופו, כאילו שיחק איתה בטחנת רוח. בתחילה חשבתי שהוא רק משחק איתה, שהוא מסובב אותה סביב גופו כדי שתרגיש איך מסתחרר ראשה. גם איתי לא פעם שיחקו כך הנערים הגדולים יותר. אבל סחרחורת זו שצפיתי בה חיש הפסיקה להידמות למשחק. היה בה משהו מאיים, משהו נורא.
(מתוך: "שנאה"/ סטניסלב סרוקובסקי )
יש ספרים שקוראים להנאה, יש ספרים שקוראים על מנת ללמוד דבר מה ויש ספרים שהנם בגדר ספרי חובה. ספר שאתה חייב לקרוא על מנת להיות שלם עם עצמך. "שנאה" הוא ספר חובה. מסוג הספרים שאדם לא יכול להיות שלם עם עצמו ללא קריאה, הבנה והפנמה של המסרים בספר.
הספר עוסק בתקופת השואה. סטניסלב סרוקובסקי כותב הספר הוא פלוני נוצרי המביא נקודת מבט שונה על אירועי השואה. נקודת מבט של ילד החיי בתקופה הזו בתוך הגהנום עלי אדמות. הילד מתאר את הסבל של היהודים והפולנים מהתקפות המזוויעות של האוקראינים.
הספר נכתב יובל שנים לאחר השואה. המחבר סוחב בתוך תוכו זיכרונות זוועה ורק חמישים שנה אחר כך הוא מוציא אותם אל האור. מקריאת הספר ניתן להבין מדוע, ניתן להבין את גדול הטראומה האנושית שנחקקה לנצח באנושות כולה במלחמה הזו.
הסיפורים המובאים בתוך הספר הם קשים ביותר. סיפורים המעוררים שאט נפש, חלחלה וסלידה אנושית מובנת. מגדיל המחבר ומאדיר את עוצמת החוויה של הקריאה בשזירת תיאורי נוף וטבע מעוררי פליאה. תיאורים פלסטיים אילו לצד הזוועות הינם שילוב הלוקח את הקורא למחוזות אחרים בתחושותיו האישיות.
סטניסלב סרוקובסקי מעניק חוויה ייחודית בכתיבתו תוך שהוא מכניס את הקורא לתוככי האווירה של החיים בכפר בתקופה זו. האינטראקציה האנושית, יחסי השכנות וכמובן יחסי הקהילה אל היהודים מאדירה את התחושות. הראיה התרבותית הינה ייחודית ואמינה ביותר עד כדאי זהות מוחלטת ורצון בלתי נשלט להביט על נופיה של הארץ.
השפה העשירה והתיאורים הייחודים יוצרים מסמך מרשים ומזעזע בו זמנית. המחבר אינו חס על הקורא ומפרט את הזוועות, על הזוועות ועל הרשעות של האדם. בו בזמן הוא מעניק לנו תקווה בכך שהוא חושף אומץ אנושי, הקרבה, שותפות גורל בין בני האדם. העזרה אחד לשני מבלי להתייחס לדת על המכניזם המופשט שכולם סך הכל בני אדם נוגעת במעמקי הנפש.
שנאה הוא ספר המעניק הזדמנות נדירה להביט על תקופת השואה מעיניים לא יהודיות המתארות את הזוועות שביצעו העמים ששיתפו פעולה עם הנאצים. על מעשים נדירים ואמיצים של בני אנוש במחיר חייהם. על הגהנום ששרר בתקופה הזו, על איבוד צלם האנוש. ואולי יותר מכל דבר לאן מובילה את בני האדם ה"שנאה".
קרא, התרשם, וממליץ בחום - י.מ.ה
על המחבר :
המחוזות המזרחיים של פולין ה-kresy היו ערש של אגדות מקומיות וארץ מוצאם של ענקי הספרות הפולניים, כמו מיצקייביץ', סלובצקי, הרברט ומילוש, אך היו גם מקום של סבל ופשעים נוראים. פשעים אלה, שבוצעו בין השנים 1945-1939 נגד פולנים ויהודים בידי קבוצות לאומנים אוקראינים, עוררו הד של מעשי נקם מבישים.
"שנאה" הוא ספר על אודות הזמנים ההם, על אודות מצפון מסוכסך, על אודות הדרמה הכרוכה בכבוד האנושי ועל אודות הזיכרון. בתמונות אלו, השופעות אמת ובעלות עומק אנושי, נוטל על עצמו סרוקובסקי להציל עולם שרבים היו אולי רוצים להשמיט מזיכרונם. בעוצמה יוצאת דופן וברגישות רוכן הסופר מעל כל אחד מהקורבנות, משתתף בסבלו של כל אחד מהם ומזהיר מפני שנאת אדם גורפת.
מחבר הספר, סטניסלב סרוקובסקי, סופר, מחזאי, משורר ומתרגם פולני, היה עד למאורעות המתוארים על ידו וחווה אותם אישית בהיותו ילד. באותן השנים הנוראות, נרצחו מאות אלפי פולנים, אך גם מיליון ומחצית המיליון יהודים במזרחה של פולין, בפודוליה, באוקראינה ובילורוס. רבע מכלל הקורבנות היהודיים שנרצחו במלחמת העולם השנייה טמונים שם. סרוקובסקי, שבילדותו היו לו חברים יהודים בני גילו, שוזר בין סיפוריו גם את חבריו היהודים ומה שהפועים האוקראיניים והגרמניים עוללו להם.
השפה שבה סרוקובסקי מתאר את המאורעות ואת ההתרחשויות להם היה עד, הינה מוחשית, קשה ולעיתים אכזרית, אך משולבת בתיאורי טבע ונוף פסטורלי ועשיר של הארץ. הסיפורים משולבים בתיאור שינויי העונות והשפעתן על השדות ועל היערות, במסתורין שחבוי בין סבכי החורש, ביחסים שבין אדם לרעהו, בתיאורי נאהבים ואהבת בני האדם, בכאבם ובסבלם ומסופרים בשפה ציורית ופיוטית. סיפוריו משלבים ריאליזם חשוף עד כדי אכזריות ודמיון עשיר. השילוב הזה הוא שמקנה לסיפוריו את הסגנון והלבוש הסוריאליסטיים
סיפוריו של סרוקובסקי חשיבותם רבה עבור הקורא הישראלי, דווקא אולי בגלל ההקשר הישיר ליהודים. סרוקובסקי השכיל להעניק לסיפוריו זווית ראייה ייחודית, של סופר פולני, המביא גם סיפורים אודות המעשים שבוצעו באותם ימים נוראים, בחבריו היהודים ובאנשי הקהילות היהודיות שפרחו במשך מאות שנים במחוזותיה המזרחיים של פולין. למרות התיאורים האכזריים והקשים, אין סרוקובסקי מאבד את אמונתו האופטימית באדם ובעתיד טוב יותר.
סרוקובסקי חיבר רומנים רבים, וביניהם: "רוחות ילדות", "פליטים", "פחד", "מלאך הכחדה", כרכי שירה רבים, ביניהם: "אזור הדממה", "מעשים", "אהבה ומוות".
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
![1984 [מהדורת 2003]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers3/32526.jpg)
