גברים ממאדים נשים מנוגה כבר שם של ספר שמעורר בך רצון לקרוא.
כמו שאפשר להבין מהכותרת של הספר שעוסק בעיקר בהבדלים בין הנשים לגברים.הספר הוא בעצם משל נחמד על כך שהגברים באו ממאדים והנשים באו מנוגה הם מוצאים זה את זו ומתאהבים ישר כי הם משלימים אחד את השניה ומפתחים מערכות יחסים מאושרות.
עד שיום אחד הם נוחתים בכדור הארץ וחלה בהם שכחה ומאז הם לא זוכרים מאיפה כל אחד בא ובהתאם לזה גם שוכחים שכל אחד בא מכוכב לכת אחר עם צרכים שונים ודפוס התנהגות שונה לגמרי.
ספר פסיכולוגיה חביב ותו לא,האמת שציפיתי הרבה זמן לקרוא את הספר והוא שכב על המדף שלי הרבה זמן כגודל הציפיה כך גודל האכזבה הוא באמת נחמד אבל ציפיתי להרבה יותר הסופר ד"ר גון גריי מתחיל במאורע עם אשתו שגרום לו להבין את ההבדלים השונים בין שני המינים ומשם הוא מסביר איך גברים מתנהגים ואיך נשים מתנהגות, זה כל כך נכון לחיים ובאמת שראיתי שהכל באמת דומה הסופר יודע על מה הוא מדבר.מה שפחות אהבתי בספר זה שהוא נמרח הספר בקלות היה יכול להיות חצי ממה שהוא הרגשתי כבר מאמצע הספר שהוא נמרח וחוזר על עצמו ועל הרעיונות שבו מספר פעמים והיו גם דוגמאות שחזרו שוב על עצמם ופשוט עייפו אותי.
סך הכל ספר נחמד היה יכול להיות הרבה יותר טוב אם היה קצר וקולע ופחות נמרח לקחתי ממנו כמה רעיונות בהחלט יכול לעזור לכם להבין את המין השני יותר טוב

בספרו זה של ג'ון גריי הוא מסביר על
ההבדל בשפתם בעיקר המילולית של נשים וגברים
לפי הספר שפתם של שני המינים שונה לגמרי
ואם לדוגמא גבר רוצה לומר משהו לאשתו או לבת המין השני
הדבר מתפרש אצלה כמשהו אחר ושונה וכך גם ההפך..
וזו למעשה הסיבה בין הבעיות,אי ההבנות וכל חילוקי הדעות בין המינים. כמובן שזהו רק תמציתו של הספר שמובאים בו
עוד רעיונות ודוגמאות אחרות ושונות מחיינו ובייחוד הזוגיים.

כתוב בצורה ברורה לקורא הרעיונות מעניינים ובעלי הגיון רב.
ואולי אפילו אפשר תמיד להתרפק על הרעיון שאם אכן נמצא המפתח לחילוקי הדעות בין המינים,אולי יש מקום לשיפור התחזיות הקודרות..

זו אינה ביקורת זהו ניסיון להבין. אני קורא באחד העתונים שסיימה עוד טייסת קרב -כנראה שזו הטייסת השניה ובנוסף היא דתית שזהו עוד מרכיב המוסיף עניין, מנקודה זו אני הופך אולי להיות לא קונפורמי עם רבים/רבות
כי לדעתי ולדעת מחבר הספר העולם שלנו נברא כך שישנם זכרים וישנן נקבות (המילה נקבה מאד לא אהובה עלי). ובעולם שאני מכיר ישנם הבדלים בין המינים פיסיים ונפשיים.
ולכל אחד תפקיד קיומי אחר וכך היה בכל שלבי ההסטוריה האנושית.
הספר מדגיש את השוני בדרכי החשיבה וההתנהגות שבין המינים ואנו כפי שנבראנו איננו מסוגלים לצאת מגופנו - מאופן החשיבה שלנו.
כי באופן בסיסי אנו בנויים אחרת. אולי זה מוסיף טעם לקיום כי תארו לעצמכם עולם שבו יש רק מין אחד אנדרוגינוס כזה שאינו זקוק למין השני, אין רומנטיקה, אין משיכה מינית, בעצם די דומים למחשב שעכשיו אני מפלרטט איתו.
אז למזלנו בכלל כל השוואה בנושא זה מטופשת כולנו בני חווה מוצלחים יותר ופחות, וכל ניסיון לחפש "מי יותר חכם ומוכשר ואמיץ וישר ו... אידיוטי בעיני.
איני מתיחס לשיוויון בין המינים אני בעד והייתי לוחם על כך בכל נפשי.
ג'ון גריי יסביר זאת טוב ממני ויציע גם דרכים טובות יותר ופחות להתמודדות בקונפליקטים שבין המינים, בניסיון להבין שגברים חושבים אחרת מנשים וזה מולד וזה מושרש בחינוך ובפיסיולוגיה במשך מאות אלפי שנים.
אני טוען שמקומן של הנשים אינו בשדה הקרב בהחלט מקומן בכל סקטור אחר לא פחות מגברים והקובע הוא הכישורים לתפקיד רק כאן לא איני רוצה לעלות על דעתי בחלומות הרעים ביותר שלי שמשהו בכלל יפול בידי הנבלים מדע"ש ודומיהם ובפרט שזו נערה צעירה וזאת מסיבות מובנות-התעללות מינית לפני עריפה נוראה ואיומה בעיני אולי בעתיד שהעולם יהיה טוב יותר אשמח בשמחתן של בנות חווה המסיימות קורס טיס אבל לא הגיע הזמן לכך. לא כי אינן מתאימות כי העולם ככלל והמזרח התיכון בפרט הם כפי שהם. איני שותף גם למשלוח לוחמות מרינס אמריקאיות למלחמות בקצוות תבל. מתוך כבוד למין הנשי מתוך הערכה לאמי ורעייתי שיחיו שם לא מקומן.
הספר עוסק בשוני שבין המינים מעט מיושן בוודאי יצאו מוצלחים ממנו רק שאיני מכיר אותם. בחרתי להזכיר את הספר בעיקבות אותה ידיעה על טייסת הקרב שהצטרפה לחיל האוויר שלנו שכה יקר וחשוב לנו ולקיומנו במזרח התיכון בעת "אביב העמים המפליא" שאנו צופים בו בחרדה הולכת וגוברת.

קיבלתי המלצה לספר הזה אחרי שנפרדתי מזוגיות של כמה שנים , כדי ללמוד " מהטעויות" שהיו שם במערכת , זאת הייתה ההתוויה של הממליץ.
בראיה סובייקטיבית מאוד קשה לקרוא את הספר הזה, הוא מאוד מדגיש את העובדה שנשים וגברים שונים בקו מחשבה ואף נותן עצה כיצד להתנהג עם הצד השני. השאלה האתית האם כולנו דומים כדי להכיל את השבלונה התפקודית שמציע הספר? אני ממליצה לקחת מהספר טיפים לחיים לא רק ביחסים בין גברים ונשים אלא בכל מערכת יחסים באשר היא. להקשיב לצד השני ולא להתבייש לשאול שוב. זה לא רק שגבר שונה מאישה אלא אנחנו כבני אדם שונים אחד מהשני. הכותב ממליץ לקראת סוף הספר לכתוב את תחושות , לכתוב רצונות , להוציא על דף לפני שאנחנו ממהרים להוציא על הצד השני - זה רעיון נחמד ומאוד מיושם בעולם הטרפיה. להשאיר את הדף ולראות שחוץ מהעובדה שאנשים שונים אלא שגם אנחנו משתנים. גברים שונים מנשים זה נכון , יש לכך היבט ביולוגי מהותי שמסביר לאחר מכן את ההשפעה הסביבתית כדי באמת להבין לעומק את השוני ולקבל אותו בסבלנות ולא בצורת שבלונה היתה ממליצה לקרוא את הספר " המוח הנשי" של דר' בריזנדייאן לואן.

אם נעקוב אחר הוראות ההפעלה
כל גבר יוכל להסתדר עם כל
אישה
או
כל אישה תוכל להסתדר עם כל
גבר

זה מה שאנחנו באמת רוצים?
אם נעקוב אחר הוראות ההפעלה...

באחד מספריו היותר טובים, טען טוביה טננבוים המשעשע ש, ציטוט: כל מי שמאמין בהתחממות הגלובלית עויין את ישראל, וכל מי שלא - אוהב...
גם הספר הזה יכול לשמש דוגמה דומה.
מי מי שמגדיר/ה את עצמו כפרוגרסיבי, מתקדם/ת, פמיניסט/ית - ממש נגד הספר: משפיל, ילדותי, רדוד, מלא קלישאות, וכולי.
וכל היתר... טוב, מאושרים עם הספר הזה, המיטיב לתאר את ההבדלים המובנים בין המינים, ועושה רק טוב לכולם.

אקדים ואומר שאני בד"כ לא מתחברת לספרי "פסיכולוגיה בגרוש" או מדריכים בצורת ספרים שמתיימרים לגלות "איך...{השלם את החסר}".
הופתעתי לטובה מהספר, החכמתי מעט, למדתי דברים חדשים ובהחלט לקחתי איתי כמה וכמה תובנות ועצות להמשך. כמו כן, גם הפנמתי כמה וכמה טעויות שעשיתי במערכות יחסים בעבר, שייתכן שקריאת הספר הייתה ממזערת.
היו לא מעט דברים שבכלל לא היו מובנים מאליהם, הספר פתח את עיניי והסב את תשומת לבי לעניינים שנשים וגברים פשוט רואים שונה לגמרי זה מזו.
היו רגעים שחשבתי שהגברים מוצגים בספר קצת כמו תינוקות מגודלים שכל הזמן צריך לטפוח להם על השכם ולנהוג בהם בכפפות של משי... אבל כנראה שהם אכן כאלה מתחת למעטה היותר קשוח שלהם...
ספר טוב למי שייקח אותו ברצינות ויהיה פתוח לשינויים הקטנים שעושים הבדלים גדולים.

ספר פסיכולוגיה של ד"ר גון גרי,
מי שמעוניין בהדברות טובה יותר עם המין השני הספר הזה הוא ספר חובה!, ההבדלים בין גבר לאישה במושגים, בהתנהגות, בהכל!
ממליצה עליו לכל מי שרוצה מערכת יחסים יותר טובה!

מומלץ -ניסיון חלקי לפתרון אחת התעלומות הגדולות בהיסטוריה של המין האנושי.
אנחנו חושבים אחרת ומתנהגים אחרת-זה בדם.
הנכד שלי בן שמונה חודשים משחק במכוניות.
מאין יודע-עדיין יונק.
אחותו בגיל זה עסקה בבובות.
הבחירה היא שלהם משום שבבית יש גם בובות וגם מכוניות.
זה ככה כבר בגיל זה.