לורן צ'יילד היא כותבת ייחודית. יש לה ראש יצירתי והמון הומור. מה שמפליא הוא שעל אף התחכום של ההומור שלה הוא מצחיק גם ילדים. צ'רלי ולולה שלה הם הדמויות הכי קוליות שפגשתי בספרי ילדים. ללולה יש דמיון אינסופי וצ'רלי פשוט זורם איתה ולעיתים אף מתעלה עליה.
באף פעם אני לא יאכל עגבניה מתגלה לולה כסרבנית אוכל עיקשת. צ'רלי לא מתרגש, הוא ממציא סיפור לכל מאכל ומצליח לשכנע את אחותו לאכול בהנאה רבה מגוון רחב של מאכלים שהיו ברשימת הלא-לא שלה.
כל החמד הזה עטוף בגרפיקה משובחת ומאוד לא קונבנציונלית שמקפיצה את הסיפור לדרגת סופר מאגניב.
מומלץ בחום, ולא רק להורים לסרבני אוכל!

זה באמת ספר טוב ושנון (זה לדעתי התאור הנכון). אבל, קחו בחשבון שהילדים של היום די חכמים, כך שאם הם לא ירצו לאכול משהו, הספר הזה אולי יעלה אצלם חיוך, אבל לא יוביל לשינוי משמעותי.

אבל, כפי שאמרתי - באמת ספר נחמד, עם מוסר השכל, מעודד מחשבה אצל הילד.

מומלץ