בדרך כלל אני מסיימת ספרים אבל את זה לא הצלחתי. קראתי בגלל שהרבה נשים בסביבתי קראו ודיברו עליו אבל אני לא התחברתי. מתישהו פשוט איבדתי עניין בדמויות וכבר לא היה אכפת לי מה עומד לקרות איתן.

לדעתי ספר מצוין לא בגלל איזו עלילה מיוחדת אלא בגלל הכתיבה הרגישה והבלטת ניואנסים קטנים ומשמעותיים ביחסים בין אנשים.

ספר מצחיק מאוד, זו אסופת טורים מצויינים מהמדור הקבוע שהיה לו בעיתון "מיאמי הרלד". אני זוכרת את עצמי צוחקת עד כדי דמעות בחלק מהקטעים. מכל הספרים שלו לדעתי זה המוצלח והמצחיק ביותר.

ספר מקסים מקסים. כתוב יפה ומרתק. מי שמסוגל, אני ממליצה ספציפית את הספר הזה לקרוא באנגלית (אני קראתי אותו עם מילון אלקטרוני אבל היה שווה את זה) איכשהו בעברית זה היה נראה לי פחות טוב.
אני בדרך כלל אוהבת ספרים על הודו בגלל הדמויות והאוירה, אבל כאן העלילה מעניינת ולא רק לאוהבי הודו.

לדעתי הספר הכי טוב של אלי עמיר.

מבין הספרים של סלמן רושדי היקר שקראתי את זה פחות אהבתי. כרגיל יש קטעים מיוחדים ומעניינים שרק הדמיון של רושדי יכול להמציא אבל נראה שפה הוא הולך לאיבוד אפילו יותר מהרגיל.

ספר מעולה למרות שמצריך מאמץ לעקוב אחר העלילה. לסלמן רושדי יש דמיון מפותח ודימויים עשירים רק שצריך להזהר לא ללכת לאיבוד. הספר זכה בפרס בוקר ולא סתם.

הספר האהוב עלי ביותר מכל הספרים שקראתי. אני מסכימה שהוא קשה לקריאה אבל בהחלט שווה את המאמץ.
קראתי אותו בפעם הראשונה לפני כ 10 שנים, חשבתי שהבנתי אותו בתוך כל הבלגן של העלילה אבל רק כשקראתי אותו בפעם השניה הבנתי אותו באמת. מאז אני קוראת שוב את הספר המקסים הזה כל שנה-שנתיים מחדש, כל פעם מגלה פרטים נוספים שלא שמתי אליהם לב ומתרגשת מחדש בקטעים מסוימים עד כדי דמעות אמיתיות.
זהו ספרה העלילתי הראשון והאחרון של הסופרת, שנראה לי שנכתב ברגע של השראה אלוהית. היא כיום נדמה לי פעילה חברתית וכתבה ספר על איכות הסביבה אך לא חזרה לכתיבת סיפורים.אולי היא יודעת מראש שהיא לא תצליח לשחזר כתיבה וסיפור כל כך עילאיים כמו בספר הזה.

ספר מיוחד מאוד, מרגש ומותיר רושם, עלילה מרתקת וגם הסיפור שמאחורי הספר. התיאור של הדמויות והמצבים של האנשים "הרגילים" נותן זוית אחרת להסתכלות על צד נוסף במלחמת העולם השניה. אני חושבת שהנספחים הם חלק בלתי נפרד מהעלילה ואני מכירה מישהי שויתרה עליהם ולדעתי פיספסה. במיוחד אסור לוותר על הנספח של המכתבים.
מומלץ ביותר.