ביקורת ספרותית על משחק המלכים מאת סטפן צווייג
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 30 ביוני, 2009
ע"י אינגהס


משחק המלכים/ סטפן צוויג
הוצאת מעיין, 135 עמ'.
תרגום: אברהם רוזן

בספר זה מאוגדות שתי נובלות (גם בשם הספר וגם בכריכה האחורית אין אזכור לקיומה של נובלה השנייה- "שברון לב").

משחק המלכים היא נובלה קצרה, ממוקדת ואיכותית. על סיפונה של אונייה המפליגה לבואנוס איירס, מתגלה כי אלוף העולם בשחמט נמצא בין נוסעיה. אנו מתוודעים לסיפור חייו הקשה: סיפור של נער יתום וטיפש שאין לו כל השכלה- לא יודע לכתוב ולקרוא, לא יודע חוקי נימוס בסיסיים (בואו נזכור שזה ספר שנכתב ע"י סופר אירופאי בשנות ה-40. אז הנימוס היה חשוב. אולי אם היו כותבים את הנובלה היום היו מתייחסים לאורך שערו והמותגים אותם לובש, אבל אז זה לא תפס מקום חשוב כל כך) שמשום מה מצטיין בשח מט. בקיצור- ארחי פרחי המצטיין בתחום הצר (והקשה) של השחמט!

ממולו ניצב ד"ר ב. מהאליטה של אוסטריה שלפני היטלר, אדם מחונך מפה לפה. בעל קשרים, בעל מעמד אצל המלך. גם לסיפור חייו (הקשה לא פחות) אנחנו נחשפים, סיפור שמסביר מאיפה הוא מצטיין כל כך במשחק השח מט.

זוהי בעצם פגישה בין שני עולמות- שתי תרבויות- שני דרכי משחק אחרים לגמרי. השח-מט מהווה כאן את הכלי דרכו נפגשים שני אנשים אלה, שכעיקרון אין ביניהם שום דבר משותף.

יש עמודים מתוך הנובלה שקוראים בנשימה עצורה. בלהיטות רבה . כאן שמתי לב למוטיב שחוזר בנובלות של צוויג- איזשהו מרדף, טירוף, אמוק שאוחז בגיבורים. מעניין שטירוף זה לא הופיע ב"העולם של אתמול" (או אלי הטירוף האמיתי של אירופה שם, גדול מכל מה שצוייג יכול היה להמציא) ויהיה לי מעניין לראות האם קיים איכשהו "קוצר רוחו של הלב" שבינתיים ממתין לתורו. (הסיפורים של צוויג שקראתי עד כה- ריצת אמוק, בלהט סוד).

הנובלה השנייה אמנם קצרה יותר, אך עמוקה לא פחות. גבר בן 65 יוצא עם משפחתו (אשתו ובתו בת ה-19) לנופש קיץ. בלילה, תוקפים אותו כאבים והוא יוצא מהחדר כדי לא להעיר את אשתו. הוא מסתובב הלוך ושוב לאורך המסדרון ומחכה שהכאב יעבור, אך לפתע מתרחש משהו מוזר: באמצע הלילה, נפתחת דלת של חדר ואישה בלבנים רצה לחדר אחר. מה רב כאבו של האב שמבין שהאישה הרצה לחדרה היא ביתו היחידה-אהובה-בתולה. מרגע זה, גועה כעסו עליה ועל אמה, שנותנת לזה יד ואנו עדים לסיפור שמתרחש בעיקר בראשו של הגיבור. הוא היה צריך להלום בדלתה, להעמיד אותה בכך שהוא יודע! הוא היה צריך להעיר את אמה, לעשות הו-הא, אך הוא, המאופק, בוחר בדרך אחרת. דרך שעולה לו ב"שברון לב".

קובץ נובלות נפלא!
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חובב ספרות (לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
'משחק המלכים' מדהים ! אגב, שתי הנובלות מופיעות גם בספר הנהדר 'לילה מופלא' עם עוד ארבעה אחרים.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ