בפן העלילתי הוא קצת יבש בלי הרבה מהמרות וסיפור מרתק אולם דמויות הספר מוצגים ברמה מושלמת מהתיאור החיצוני ועד למעלילהם ולאופים והמצב שהם נגררים אליו בחיים או מובילים אותו כל אחד לפי מצבו , אבל המסע הפנימי שעובר אהרון הסופר- הגיבור, בעיני הוא יצירת מופת {מי אני שאתן ציון } מתואר כל כך בצורה עשירה ונוקבת אני רק אכתוב את הרושם שלי.. למי שקרא כמובן אשמח אם מישהו מזדהה עם הדברים אני יפרט וכך ; מן הסתם סופרים העולם שבחוץ כל כך חי להם מלא וגדוש בנופח של חיים עם ערך משלהם ומבט פועם לכל מקום יצור ובריה אבל לסופר שלנו היתה בעיה והיא המוות.. שיכול לגדוע חיים ברגע את כל החיים שהסופר יודע להחיות וליצוק לתוכם אופי .. לכל יצור שמניע אותו המון דחפים ומחשבות את הכל יכול לגדוע וברגע... הרשע, א"כ נמשך מזה שלסופר הצעיר אין לו עינין ועסוק במה שהוא עושה או בחיים עצמם וזה וגרר אותו לחיפוש תשובה כלפי אלוקים או הטבע וכמו שכמה וכמה פעמים בספר הוא כותב ומאריך במונולוגים על כך .. וגם זה גורר אותו ג"כ לא להיות מחוייב למשהו אחד וזה תוצאה ישירה מהמחשבה שהכל יכול להתפך ויש אכזריות בעולם אבל מצד שני הגוף דורש את שלו ואת צרכיו ולכן הוא מלא במערכות יחסים שונות עם כמה נשים .. עד שהוא מגיע לתובנה ולתשובה והכל נהיה לו בהיר כמין רגע תשובה נפלאה שאותה לא אכתוב אלא אני ישאיר לכם ... לקרא או לחזור שוב ..