מה שאפשר לדעתאיאן מקיואן1צריך אורך רוח עבור הספר הזה אבל מי שנשאר מרוויח. המחצית הראשונה של הספר איטית מאד ולא פעם חשבתי לוותר. המחבר מתאר עולם דיסטופי שונה מאד מזה שהורגלתי למצוא למשל בספרים של מרגרט אטווד. עולם שהוא כמעט שטוח מבחינה גאוגרפית ורגשית. אבל לקראת המחצית השנייה הקצב נעשה מהיר יותר והסיפור סוחף. מה שאפשר לדעת על העבר מתוך מה שנשאר - זו שאלה שקשה לענות עליה אבל היא עדיין מאד מאתגרת. כמי שכבר שנים עוסקת במחקר משפחתי גינאולוגי ההרגשה של חוסר מיצוי שמתלווה לחקר העבר מאד מוכרת לי.
פרויקט הייל מריאנדי וייר3טוב מאחר ורבים מהקוראים כבר חזרו וספררו את הסיפור אין צורך שגם אני אעשה את זה. באופן כללי הבנו את התוכן והשאר יסופר בספר עצמו לאלו שיחליטו לקרוא. טוב, אז אחרי כל זה אני אגיד שמאד נהינתי ואני בדרך לראות את הסרט בעיקר מתוך סקרנות גדולה לראות איך זה עבר ממדיום למדיום. ובאשר לספר - טוב הסיפור ניתן להיספר בשלוש שורות הוא די ג'נרי אבל הביצוע די גאוני. איך להשאיר את הקוראים במתח כשרוב רובו של הספר הוא לינגו מדעי שבאמת על כל הרצון הטוב לא הצלחתי לעקוב אחריו ובכל זאת קראתי את כל הספר וגם נהינתי והתרגשתי.
מעבר לסאמרלנדג'ני לקוט2מאד אהבתי את הספר. את סגנון הכתיבה את המפגש עם היסטוריה שאינה מוכרת לי. את הדמויות שנראו מלאות ועוררו בי איכפתיות. הסיבה העיקרית שלא נתתי לסיפור חמישה כוכבים היא הפרק האחרון שבו הסופרת סוגרת קצוות והכל מסתדר כמו פאזל שבו כל החלקים נופלים למקומם. כן נחמד שהסוף הוא חיובי אבל זה נותן תחושה מלאכותית.
הלילה הארוך ביותראשכול נבו1כולם כתבו פה כל כך בפירוט אז אני רק אומר - אהבתי. הספר זורםת הספר מתחבר למי שאנחנו. לא היה לי רגע של שיעמום.
הזדמנות לפני אחרונהדרור משעני2מאד אוהבת את דרור משעני, את הספרות הבלשית שלו בעיקר הספר הזה פחות עשה לי את זה לא יודעת למה. הוא היה כתוב טוב אבל היה בו משהו שגרם לי להשאר מנוכרת גם לתוכן וגם לעלילה. המדד שלי לספר טוב - אם שבוע לאחר שקראתי אני מסתכלת על הכריכה וזוכרת את הסיפור. במקרה הזה נאלצתי לחזור ולפתוח את הספר לפני שנזכרתי. אז כן.
שפת הפרחיםשרה בליידס2טוב נראה שזה ספר של נשים... אולי בגלל הפרחים. הספר היה קריא, העלעלה משכנעת, דווקא אהבתי לקרוא על משמעותם של פרחים ועל החזרה לחיים של גנים הרוסים תוך שימור ההיסטוריה שלהם. טוב, אז אהבה ואבדן ומלחמה נשמע קצת נדוש אבל תמיד נוגע ללב. מסוג הספרים שאפשר פשוט לקרוא בכיף מבלי להתאמץ יותר מידי.
חרדיםפרדריק בקמן1חיבבתי ולא חיבבתי באותה מידה. היו חלקים שגרמו לי לגחך, בעיקר הטקסטים של חקירות המשטרה. היו חלקים שגרמו לי להתעצב לנוכח המצבים שבהם נאלצים אנשים להתמודד. חלקים שנראו לי די משונים ואולי מוגזמים. בהחלט ספר ששווה קריאה אבל לא יכולה להגיד שהשאיר אותי בהרגשה של התפעלות.
בעוד חמש שניםרבקה סרל3כתוב היטב קריא מאד ונוגע ללב. קצת קשה לי עם ספרים שבהם אני צופה א תהסוף כבר מראשית הספר. אולי לא במאה אחוז אבל כל הזמן מחכה שמשהוא רע יקרה.
רגע אחד אתה כאןליאן מוריארטי4זהו ספר שנדרש קצת זמן להיכנס לתוכו. התגובה הראשונה שלי הייתה להפסיק לקרוא ספר שהנושא שלו מוות אבל ככל שהמשכתי מצאתי את ה'לב' של הספר ועם זה את הקסם שלו. החלק המעניין ביותר מבחינתי היה ההכירות המפורטת עם מגדת העתידות וההכרה בעובדה - אולי ברורה מאליה - שהגורל לא פוסח גם על אלו שכביכול יכולים לצפות מראש את מה שעתיד לקרות להם ולאחרים. אני ממליצה לקרוא את הספר לאט ולא לוותר.