ביקורת ספרותית על הביטו בחולמים מאת אימבולו מבואה
ספר טוב

---

כאשר ג'נדה ג'ונגה מספר למעסיק שלו מר אדוארדס על העיר שבא ממנה הוא מתלהב מאוד ונסחף בתיאורים. השטף נעצר כאשר אדוארדס שואל את השאלה המתבקשת: "אם כל כך טוב שם, למה עזבת ובאת לכאן לניו יורק?". ג'ונגה לא מתבלבל, ונושא נאום נלהב בזכות המוביליות החברתית המתאפשרת לדעתו בארצות הברית של אמריקה. ג'נדה הגיע לניו יורק עם רעייתו נני וילד קטן בעזרת בן הדוד שלו. הם מתיישבים בהרלם, ומנסים לפלס את דרכם אל האזרחות האמריקאית המיוחלת, לימודים, קריירה ועתיד טוב יותר לילדים שלהם.

אני אכנס עכשיו לאותה מלכודת שמתוארת בספר. כאשר אנשים זרים שומעים מג'ונגה שהוא הגיע מקמרון, הם מספרים לו על מדינות אפריקאיות אחרות שהם שמעו עליהם משהו. בהתחלה זה מאוד בלבל אותו, אבל בעצת בן הדוד שלו שהסביר איך אנשים לא מבינים הרבה בפוליטיקה ובגיאוגרפיה של יבשות אחרות, הוא התחיל להגיב "גם אני מכיר מישהו במונטריאול". קצת כדי לבלבל וקצת בתור דרך להמחיש את הגיאוגרפיה של היבשת. נזכרתי שקראתי תיאור של דיאלוג דומה גם בספר "אמריקנה" של צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה. אבל היא באה מניגריה, בעוד אימבולו מבואה באה מקמרון. ובכן הערה לעצמי: קמרון וניגריה זו לא אותה מדינה. אמנם שתיהם במערב אפריקה ומדרום לסהרה, והן מדינות שכנות, אבל הן לא אותה ארץ.

הספר "הביטו בחולמים" הוא ספר על הגירה, על הקשיים של מהגרים באופן כללי וגם קצת על החלום האמריקאי ועל הדרך שבה הוא מתנפץ במשבר הסאב פריים של שנת 2008. ג'נדה נעזר בעורך דין שנמצא על הגבול בין איש מקצוע גרוע לשרלטן. בעצתו הוא מנסה לקבל מקלט מדיני ודרכו אזרחות, והוא תולה את הרדיפה שלו בכך שאשתו נני היא בת לאיש עשיר ממעמד גבוה משלו ושהוא עלול להרוג אותו. בפרק הזמן עד לדיון בעניינו ובעזרת בן הדוד המקומי הוא מצליח למצוא עבודה כנהג אישי ומשפחתי של משפחת אדוארדס. כך הוא מתוודע לחיי משפחה עשירה בניו-יורק, האב הבנקאי, האם שבאה מרקע חברתי נמוך יותר ואוהבת ניקיון וסדר מוחלטים, הבן המתבגר שמורד בהוריו ואינו רוצה ללמוד משפטים, והבן הצעיר יותר. נהג מודע לכל מיני היבטים בחיי המשפחה, גם כאלה שהם רוצים להסתיר זה מזה. בהמשך גם נני הסטודנטית השואפת ללמוד רוקחות מקבלת עבודות זמניות שונות בבית משפחת אדוארדס, ומתוודעת גם היא להיבטים הפחות חלומיים בחיי משפחה אמריקאית עשירה.

למשפחת ג'ונגה אין קשיי שפה. הלכתי לויקיפדיה וגיליתי שאנגלית היא אחת השפות הרשמיות בקמרון. אבל זה לא אומר שאין קשיים תרבותיים שונים שהם חווים בהקשרים של חיי משפחה, מעמד האישה במשפחה ועוד ועוד. על כל זה הם מצליחים להתגבר, אבל ג'נדה נשבר כאשר אביו מת בקמרון והוא, כמבקש מקלט, לא יכול לצאת ולהשתתף בהלוויה. נני עוד מנסה כל מיני פתרונות ברמת קיצוניות הולכת ועולה, העיקר להישאר בניו יורק, אבל הקשיים הולכים ומתגברים. כאשר הבנק קורס ומתברר לג'ונגה שעכשיו משרת הנהג היא משרה מבוקשת על ידי אזרחים אמריקאים, גם הקושי הכלכלי נותן את אותותיו.

זה ספר זורם ונעים לקריאה גם אם מלודרמטי בחלקו. אני שמחה שמצאתי אותו.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על הביטו בחולמים