ספר לא משהו

הביקורת נכתבה ביום שישי, 19 בספטמבר, 2025
ע"י מורי
ע"י מורי
קלאסיקה בריטית הכתובה באופן בוטה וגלוי על יחסי מין, שנדמה לי שלא נראתה עד אז מעולם. כל כך בוטה וישירה, שרק ב-1928 פורסמה באופן פרטי וחבוי באיטליה וב-1960 בהוצאה ידועה ולאחר משפט בגלוי. איברי מין ויחסי מין הוכרזו ונכתבו בגלוי בצורה שאין בוטה מזה. היום זה אולי קצת תמים. אז זה היה דבר שלא ייעשה.
קוני וסר קליפורד התחתנו במהלך או מעט לפני המלחמה העולמית הגדולה וסר קליפורד חזר ממנה כשהוא משותק מאגן הירכיים ומטה. לדבר על ילדים כבר לא היה על מה וקוני טיפלה בו בענייניו האישיים האינטימיים ככל יכולתה עד שנשכרה לדבר האחות בולטון בשנות הארבעים לחייה. את עבודתה עשתה כמיטב יכולתה והתקדמה לעניינים הכי אינטימיים. כל כך התקדמה עד שבילתה עם סר קליפורד את שעות הערב והלילה במשחקי קלפים ושחמט עד שיירדם.
קוני היתה פנויה רוב ואף כל היום ומצאה עצמה משוטטת באחוזתם עד שנתקלה במר מלורס, שומר האחוזה מפני ציידים ומאכיל את הפסיונים לצורך צייד. נתקלה ולא עזבה. עובדה זו מוזכרת די מהר בתחילת הספר באשר היא מחפשת לה גבר שימלא את צרכיה המיניים. מר מלורס בן 39, סגן בצבא בעברו והיה במושבות הבריטיות ובעיקר בהודו.
הקשר בינה למלורס מגיע מהצריף ביער אפילו עד לביתו ולמיטתו. למרבה הגיחוך, סר קליפורד בשיחה מקרית עם קוני רעייתו, לא פוסל את העובדה שתתעבר ותוליד לו בן ממי שיהיה. חשוב לו בן ממשיך.
והיא מתעברת.
אלא שהעניינים מסתבכים והולכים. קוני לא ממש רוצה להשאר עם בעלה, אשתו של מר מלורס מופיעה פתאום ועושה מהומות. איך כל הסיבוכים ייפתרו?
לכאורה, אדם כמו בעלה של קוני, כזה שאינו יכול לספק אותה מינית, זו עילה לגירושין. מצד שני, אדם כמו מר מלורס, משרת בחצרו של סר קליפורד, לא יכול ממש להוות בעל הולם, אלא אם מסתמכים על קצבתה של קוני מאביה.
אז מה בסוף? בסוף מבינים שהספר כתוב רע כל כך, בוטה כל כך וירוד כל כך, שפלא כיצד הפך לקלאסיקה. בישראל זכה למספר הוצאות, משל היה ראוי לזה בכלל. הוא לא.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי
(לפני 3 ימים)
דן, לורנס הפר אם כך כל קוד של מה שמקובל כמנומס ומקובל ועד לפני מאה שנים.
|
|
דן סתיו
(לפני 4 ימים)
מורי
סקירה מעניינת. אם כל חיבתי לקלאסיקות, נראה כי על זו אוותר. ובעניין ההתיישנות לי זה מזכיר את ההצגה NO SEX PLEASE WE ARE BRITISH. המחזה הוצג לראשונה ב-1971. ראיתי אותו בלונדון עשור מאוחר יותר וכבר אז נבע ממנו ריח של נפטלין....
|
|
yaelhar
(לפני 5 ימים)
אמנם קשה לקרוא היום ספר שנכתב בתקופה, בה הערכים היו שונים לחלוטין.
זה קשה - אבל רק בדרך הזו אפשר להתייחס לספר. לספר את עלילתו היום באמת מוציא ממנו כל הקשר. עדיף לוותר על קריאתו מראש, נראה לי. |
|
לקרוא ברון - חנות ספרים
(לפני 5 ימים)
אני כן אהבתי את הספר אבל נכון שלראות את הסיפור כסרט יותר זורם במקרה הספציפי הזה.
אגב, יש לספר המשך שנכתב על ידי תלמידתו של הסופר. שמו: וידויה של ליידי צ'טרלי.
|
|
מורי
(לפני 5 ימים)
הבנתי שגם הסרט לא מציאה גדולה.
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 ימים)
יפה .
אני לא צלחתי אותו, מאסתי בשלב די מוקדם והסתפקתי בסרט.
|
17 הקוראים שאהבו את הביקורת