ביקורת ספרותית על אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים! - מאת: דוקטור סוס | תרגום לעברית: לאה נאור מאת לאה נאור
הביקורת נכתבה ביום שישי, 9 במאי, 2025
ע"י המורה יעלה


אם יש משהו שקשה לי להכיל - זה ציניקנים.
אנשים שחושבים שלחקור תופעות, לשאול שאלות ולעשות שינוי זה לילדים...
והם כבוגרים יודעים הכול גם בלי לצאת מהבית!
אז בשביל מה לצאת?
כי...
אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים!

הספר עוסק בילד שיש לו כל מיני חלומות, הוא לא בטוח שהוא יצליח להגשים אותם או אם ראוי לו "לדחוף את עצמו" להתפרסם ולעשות משהו שידברו עליו.
הרי הוא רואה שהרבה אנשים (שאולי חלקם חזקים וחכמים ממנו) יושבים וממתינים שיתגשם החלום שלהם ולא פורצים דרך - והוא מתחיל לפתח כל מיני פחדים.
האם הוא מצליח בסוף?...

תקראו את הספר ותדעו.
ובמאמר מוסגר - אני מודה שיותר אהבתי את צורת הכתיבה של פעם. אהבתי את הפניה לילדים ולנוער בגובה העיניים, בלי "להתחנף" ולרדד כל דבר עבורם, ועם מחשבה על העתיד ועל לבנות תשתית יציבה שאותה אפשר אחר-כך לאתגר, וליצור דברים כשיש לך כבר בסיס של שפה ותכנים שנבדקו.

היום יש לי תחושה שהציניות פושה בתכני הילדים והנוער, ומי שמדבר על "ערכים" מבוטל אוטומטית כמיושן או מתנשא.

עכשיו חלקכם יאמר לעצמו: מה הבעיה עם קצת ציניות? הילדים של היום לא עשויים מסוכר, הם התמודדו כבר עם דברים קשים הרבה יותר מכך שמבוגרים "לא סופרים אותם", או לא מספקים להם תכנים חינוכיים... ואיך בכלל אפשר לדעת מה הם יצטרכו בעתיד?

אין לי בעיה עם קצת ציניות, יש מקום לכולם ואני מבינה שלא כולם תמימים באופיים או מעריכים את ההשקעה הרבה בסדרות הנוער של לפני חמישים שנה וההקפדה על כל פרט (רמת הביצוע הגבוהה ביותר לתקופתה, תכנים מותאמי גיל בהתייעצות עם פסיכולוגים, הגייה נכונה, מטרות חינוכיות ודוגמא ייצוגית גם מחוץ לשעות העבודה של "הכוכבים" שמעבירים את התכנים...)
אך כשזה מגיע למצב שאותם ציניקנים שכותבים סדרות לנוער לא היו צופים בתכנים של עצמם...
והם אמורים לייצג את הנוער! שם הבעיה.

הדבר חורה לי יותר כאמור בסרטים ובסדרות, כנראה שהנוער קורא היום פחות ספרים אך לא צופה פחות בתכנים מצולמים אלא יותר.
מרגיז שהמון אנשי צוות שעובדים על התכנים, היועצים הממונים והרשות המשדרת (ולפעמים גם משרד החינוך!) סבורים שאלה מתאימים להיות התכנים הבלתי פורמליים לנוער: תכנים רווים באלימות נפשית, סגידה ליופי, מסרים קליטים על חשבון היותם נכונים עובדתית, ובגדול אי שמירה על האקסיומה שעולם הילדות אמור להיות מקום מרוכך יותר מעולם המבוגרים, אלא מסר אחיד של: "זה העולם, תתמודד ילד וגם אל תשכח להגיד תודה ולתייג את מי שגילה לך".

ככותבת בעצמי לנוער לפעמים אני מרגישה כמו במשל על הילד שמנסה לעצור את השיטפון באמצעות נעיצת האצבע בסכר...
כי זה נראה כמו: "יש להם את כל ה"תותחים הכבדים" בתעשייה. מה כבר אפשר לעשות עם זה?"

לכן אני ממש עפה על תרגומי דוקטור סוס של לאה נאור, שהיא כידוע לא בת עשרים ובכל זאת לא מתנשאת על קוראיה הצעירים, ועם זאת הצליחה איפה שכותבים "תמימים" רבים לילדים ולנוער נכשלו - להאהיב את ספריה על ההמון, ולגרום להם לצאת בהוצאות מחודשות עד ימינו.

מדובר בתכנים שהם על זמניים, הן מבחינת הרעיונות שכל ילד נתקל בהם גם לפני חמישים שנה וגם היום: תקוות, חלומות, כישלונות והצלחות...
והן מבחינת בחירת המילים, שכל כך חשובה בספר שהוא בעצם שיר מאויר שאמור לספק חוויה מסקרנת גם לילד שקרא את זה לפני עשורים וגם לילד של ימינו. משימה לא פשוטה בכלל.

האמת היא שכל כך התרשמתי מעבודתה של לאה נאור כמתרגמת, ולמרות שאני נוטה להעדיף לקרוא תמיד את המקור, כאן לתרגום יש חיים משלו.

קראתי לא מזמן ראיון איתה, ושלחתי את תגובתי:

"התרשמתי מאוד מהכתבה על לאה נאור, מדובר באישה ברוכת הישגים ועוד כוחה במותניה - דווקא בגיל מופלג זה! היא מספרת בפתיחות על דרכה המפותלת לצמרת: איך שכנעה את ההורים לשלוח אותה לפנימיה במיקום בעל חשיבות צבאית ולאומית, העבודה עם הלהקות הצבאיות והבחירה הלא שגרתית לעבור משם לעולם הילדים. זכינו לגדול על הפתיחים הנהדרים של סדרות רבות מספור ששודרו בחינוכית והפכו לקלאסיקות, והתפלאתי לשמוע שהתרגום המצוין של ספרי ד"ר סוס האהובים עלי לא היה פשוט כלל עבורה, משום שלאה נאלצה ללמוד אנגלית במיוחד כדי לתרגם בצורה הנהדרת והייחודית לה.
לסיכום - אישה מעוררת השראה,
ואני מקווה לכתבות נוספות על נוסטלגיה שלא מתרפקת ונאחזת בעבר אלא מקדמות יצירה עכשווית, כמו במקרה של לאה ש"נסחפה" לעולם הפייסבוק ובחרה להמשיך ליצור עוד ועוד."

לאה בחוכמתה קלטה שהמיוחד בספרי ד"ר סוס הוא לאו דווקא המסר, אלא משחק המילים הנפלא הגורם לילד להיות חלק מהחוויה. התרגום חייב להיות מוקפד מבחינת השפה, נגיש וזורם - אבל לא מתיילד - כמו בגרסה המקורית.
צריך למשל הרבה אומץ כדי לתרגם "החתול בכובע" ל"חתול תעלול", ולהסביר את זה למו"ל שלך לפני שהספר הופך להצלחה כבירה.
בעיקר אם את לא יודעת אנגלית... לכי תשכנעי אותם שזה לא משנה מה מצויר בכריכה ושאנשים יקנו בכל זאת רק בגלל החרוז הטוב שמצאת...

מה שמוכיח שהאהבה לילדים מנצחת, וגם דובר אנגלית מושלם כנראה לא היה יכול להוציא מתחת ידיו תרגום טוב מזה שמבוסס על היכרות עם ילדי ישראל ובחירה לא שגרתית לשזור את דרכך עם עולם הילדים כשכל האופציות היו פתוחות בפנייך.
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
המורה יעלה (לפני 3 חודשים)
מעל גיל מסוים? לפני גיל 80 לא ראיתי הצדקה, אבל אולי זו רק אני
דן סתיו (לפני 3 חודשים)
המורה יעלה סקירה מעניינת מאד. אין לי בעיה עם ציניקנים אם הם מעל גיל מסוים....
המורה יעלה (לפני 3 חודשים)
תודה על תגובתך! הפסיכולוגית נשמעת נדירה, מקווה שעכשיו אתה עם ביטחון עצמי
roeilamar (לפני 3 חודשים)
ספר מקסים. כילד ונער הייתה לי חרדה חברתית חמורה מאוד אז הפסיכולוגית שלי הביאה לי עותק של הספר. הוא קרוב ללבי בזכות זאת.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ