ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 30 באפריל, 2025
ע"י עקיבא
ע"י עקיבא
רומן מתח משפטי מעולה - כמו רוב המותחנים המשפטיים שכתב הסופר ג'ון גרישם.
מה יש בספר זה שהופך אותו לספר טוב בקבוצה הספרותית שלו ?
ראשית - עלילה מעניינת מאד. סיפור על אסיר עולם (שבנס לא הוצא להורג) שיושב למעלה מעשרים שנים על רצח - שהוא ממש לא ביצע. הנרצח היה עורך דין בעיירה הקטנה שלו. הסיפור מספר על איך תיק הרצח נפל על האסיר ואיך בסוף עורך דין מעולה, קולין פוסט, שעובד בחינם חילץ אותו מבית הסוהר.
שנית - המתח. המתח בסיפור נשמר מההתחלה עד הסוף. מהו המתח ? מי שעומד מאחורי ההרשעה של האסיר המסכן ,קווינסי מילר, הוא מפקד המשטרה של העיירה שלמעשה מסייע לכנופייה עשירה ומסוכנת של ברוני סמים. הכנופייה רצחה את עורך הדין בעיירה כי כנראה חשדה בו שהוא משת"פ. מפקד המשטרה חיפש ומצא אדם שחור פשוט וטוב, אבל ממורמר קצת על עורך הדין בגלל טיפול לא טוב בגירושיו, והפיל עליו את הרצח בראיות שקריות ובפעילות עבריינית. לכן, טיפול בסתירת הראיות השקריות, אפילו אחרי יותר מעשרים שנים, מסכן מאד את גיבור הסיפור - עורך הדין (כומר לשעבר) קולין פוסט. חלק מברוני הסמים עדיין בפעילות.
שלישית - מסיפור זה אפשר ללמוד רבות על מערכת המשפט האמריקאית, על ההסתמכות על חבר המושבעים, על שופטים שאינם צדיקים, על כללי המשפט האמריקאיים ועוד.
בסוף הספר מספר הסופר בקצרה מה הביא אותו לכתיבת הספר. הוא מזכיר את פרויקט החפות האמריקאית ושצוות מפרויקט זה כבר חילץ 63 אסירי עולם שישבו בכלא על לא עוול בכפם. עצוב מאד.
תוך כדי הקריאה בספר לא יכולתי להשתחרר מהשוואה של המסופר בספר לסיפור הישראלי על רומן זדורוב שהעלילו אליו שרצח את הנערה תאיר בקצרין, עם ראיות מפוקפקות ביותר, ובזכות עורך דין מעולה ואמיץ, שעבד בחינם, הוא זוכה לאחר 15 שנים שישב בכלא.
הראיה החשובה ביותר בספר הייתה טענה משונה על דם שהתגלה בפנס ומומחה טען שזה הדם של הנרצח ובסוף (אחרי יותר מ - 20 שנים) התברר שהפנס לא היה שייך לאסיר שישב על הרצח, והדם על הפנס היה דם של בעל חיים ולא של בן אדם.
במשפט זדורוב הראיה העיקרית הייתה טביעת נעלים של זדורוב על הדם שהיה על המכנסיים של תאיר, כך טען המומחה. במשפט הסופי השופטים נפנפו את ההוכחה הזאת לפח.
אולי ספר זה יחזק את ידי עורכי הדין הצדיקים שיעזרו לאנשים שיושבים בכלא על לא עוול בכפם, להשתחרר מהכלא בהקדם.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
בר
(לפני 5 חודשים)
מסכימה בנוגע לסיבה הראשונה והשלישית.
בנוגע למתח אני חלוקה פה. הרגשתי שזה היה הדבר העיקרי שחסר לי בספר. אבל בהחלט ספר טוב שמצליח ללמד וגם להעלות את הנושא החשוב למודעות. |
|
אפרתי
(לפני 5 חודשים)
כתבתי ביקורת על הספר הזה ובאלה המילים פתחתי אותה:
אם הייתי מחלקת פרסי נובל, הייתי נותנת אחד לג'ון גרישם.
לא פרס נובל לספרות, כמובן. פרס נובל לפעילות חברתית באמצעות כתיבת ספרים. קטגוריה חדשה. ספר מרגש וחשוב על המוכים והנידחים בחברה המואשמים על ללא עוול בכפם. |
12 הקוראים שאהבו את הביקורת