ביקורת ספרותית על The Virtue Of Selfishness - A New Concept of Egoism מאת Ayn Rand

---

יתרון/ מעלת האנוכיות (the virtue of selfishness) הייתה אסופה של 19 מאמרים קצרים שפרסמו איין ראנד ונטנאל ברנדן ב'אובייקטיביסט' , מגזין לנושאי כתיבתה של איין ראנד על המצא האובייקטיבי ולבסוף הספר התפרסם ב 1964 והיה רב מכר.
הספר דן במעלה האנוכית הגורמת לאדם לפעול מתוך אינטרס שימור עצמי, במקום התורה האלטרואיסטית המצדדת בהקרבה עצמית למען וטובת החברה. וכן הספר דן בנושאים שונים של אותה עת

פרק 1- 'האטיקה האובקטיביסטית'- ראנד ממיינת את תפקיד האדם, בניגוד לבעלי חיים. האדם פועל לא לפי אינסטינקט מיידי ודחף, בשביל לשלוט בטבע ע"פ תנאיו של האדם הוא פועל לפי עקרון הנאה, בניגוד לסבל. הנאה ע"פ טיבו. האדם צריך לחשוב, לתכנן את מעשיו ואז לפעול להשגת מטרותיו- מחסה, אוכל בגדים.
היא נוגדת את המחנה האנטי אינווידואלי- אלטרואיזם- הפוסק שאנוכיות ויצר החיים הם רשע, והטוב האלטרואיסטי בה מהקרבה עצמית. אלטרואיסטים למשל מספרים סיפורים על ארס וחורבן- ' מה תעשו אם יהיה סירת הצלה רק לאחד'.

פרק 2- 'בריאות נפשית מול מיסטיקה והקרבה עצמית, נתנאל ברנדן'- האדם הטוב בעיניו בעל 'ביטחון עצמי, מתוך 5 עקרונות- שאדם יפעל לפי הסיבות של ההיגיון האישי שלו, שליטה על המציאות, שמסע נפשו יהיה בעל השגה בעולם הזה, שהאדם יהיה גאה ביכולתו לחשוב ולחיות ושהאדם יהיה נאמן למטרותיו.
מולם משווה ברדן את המשוגעים הנירוטים והאלטרואיסטים, הפועלים ע"פ גחמה ללא סיבה כלשהי.

פרק 3- 'האטיקה של מצבי חירום'- במצב של שריפה או שיטפון זה בסדר שאנשים משתפים פעולה ופועלים ע"פ כללים אלטרואיסטים של שיתוף להציל אחד את השני באסון המסכן אותם. זאת בניגוד ללאכיל ולתת נדבה לכול אחד ולשכן במצב רגיל, שזאת תיהיה הקרבה עצמית.

פרק 4- ' הקונפליקט של האינטרס האנושי'- ישנם 4 גורמים באינטרס של האדם, לעבודה לדוגמא- מציאות,קונטקסט, אחריות, ומאמץ.
לדוגמא ששתי אנשים מחפשים עבודה- המציאות פוסקת לאן יפנו, הקונטקסט – שאיש עסקים זיהה את הצורך בעבודה במקום מסוים. אחריות- שהאדם יפעל ויגלה אחריות אישית, במקום לדמיין איך חעשו את זה בשבילו ומאמץ- שהאדם שיקבל את העבודה יפעל כמיטב יכולתו.

פרק 5- 'האם לא כולם אנוכיים?', נתנאל ברנדן- הצורך באנוכיות אישית מצריך 2 תנאים- שהאדם יעמיד אירכיה של הערכים מהחשובים לזוטרים והשני הסירוב להקריב ערך למשהו חסר ערך. ולא, לא כולם אנוכיים, יש דוגמא לבן שלומד מה שאמא שלו לפי גחמת השכנים רוצה שילמד וזה הורס אותו.

פרק 6-'הפסיכולוגיה של הנאה', נתנאל ברנדן- העקרון להרגיש בנוח בחיים. למשל להנות מהמוכר והצפוי, בניגוד לנירוטים שמשתכרים במסיבות .

פרק 7- 'האם החיים לא מצריכים פשרה?- למשל בסחר של קנייה ומכירה. ראנד פוסקת שזה מרושע להתקפל לפי גחמה בפשרה משותפת.

פרק 8- "אך אדם חי חיים רציונליים בחברה לא רציונלית?- ראנד פוסקת שהדרך היחידה זה לאכוף מידות צדק בסוגיות מורל. לא ליפול לאמות המידה העקומות של זמנה שעבריין לא ידע יותר טוב, שפוליטיקאי טבע בצע פועל למען האינטרס הציבורי.

פרק 9- 'הקאלט של מורליות אפורה'- ראנד תוקפת שכול אלה שאומרים שאין שחור ולבן, יש רק אפור הם שחורים בעצמם- באתיקה ובמורל. אומנם זה רמז פסיכולוגי לאיכן הם עומדים בסוגיה, אבל באתיקה לא יכול להיות אפור- יש רק צדק ורשע.
ראנד מסיימת את הפרק כך- "אתה לא חושב בשחור ולבן" – "youre damn right I do!".

פרק 10- 'האטיקה הקולקטיבסטית'- המיעוט הקטן ביותר בעולם הוא האינווידואל, ככה שאין לתת לרוב לאכוף זכויות של עניים או נכים לטובת הכלל .

פרק 11-'בוניי האנדרטאות'- ראנד מביאה את האנדרטות כמו הפירמידות או פרסום גדולתם של פוליטיקאים סובייטים , בעוד המוני בריה"מ מתו ברעב. היא מסיימת בגידוף של כול אלה בחברה חופשית הקוראים לממן פרויקטים ציבורים יפים ומרשימיים לטובת האינטרס הציבורי ואומרת להם שישאלו אנשים ישירות אם הם מוכנים לשלם על המונומנט לטובת הכלל?

פרק 12-'זכויות אדם'- מתוך שלוש עקרונות- הזכות לחיים- שאדם יוכל לכלכל עצמו בעבודה פרודקטיבית. זכויות קניין- הזכות להחזיק ולמכור נכסים
הזכות לביטוי חופשי- הזכות של אדם להגיד את מה שהוא חושב, ללא פחד מפעולת גמול מהשלטון.
כול מעורבות של למעלה מאדם אחד מעורבת בהסכמה וולנטרית של כל הצדדים.

פרק 13- 'זכויות קולקטיביות'- אין ראנד תוקפת את הזכויות החדשות של המימשל הליברלי בשנות ה-60, שפגעו בזכויות היסוד של כול אדם.

פרק 14'-הטבע של ממשל'- הממשל והשלטון מחזיק במונופול על אמצעי השליטה של כוח והגנה על אזרחים מפני פושעים ומדינות זרות.

פרק 15- 'מימון הממשלה בחברה חופשית'- ראנד מצדדת במימון וולנטרי מתרומות, דמי לוטו וכדומה במקום מיסוי על כול הכנסה באופן כוחני למען השלטון.

פרק 16- 'הזכות הנעלה של סטגנצייה', נתנאל ברנדן- החיים מצריכים פעולה להמשיך ולשרוד ולא מאפשרים סטגנצייה, עמידה במקום. כך מכונות והעסקת אנשי מכניקה מומחים זה ייתקדמות לטובת הכלל של כולם , במקום להעסיק אנשים ללא כישורים או להעדיף להעסיק אנשים רק ע"פ ותק והתאגדות מתאימה בחוזה קיבוצי.

פרק 17- 'הפלייה'- הפלייה היא סממן חולה של כול חברה לא חופשית הנשלטת ע"י רודן. כך הדרום הפסיד לצפון המתועש במלחמת האזרחים. אבל- בשנות ה-60 מנהיגים שחורים התעקשו להפלייה מתקנת של שחורים במקומות עבודה, לדאבונה של ראנד.

פרק 18- 'אינווידואליזם שאינו במקומו', נתנאל ברנדן- קבוצות ליברטניות וכול מיני אחרים גזרה קופון מהמצא של ראנד, כך אין אינווידואל שלא תומך בעצמו בזכות עבודה פרודיקטיבית למשל או אחד שפועל לפי גחמות כמו 'באיש מהמחטרת' של דוסטוייבסקי.

פרק 19- 'הטיעון מהפחדה'- ללא סיבה והצדקה הצד השני מגחיך ומלעיג טיעונים רציונלים ע"י הפרכתם רק בטענה שמי שטוען או הטיעון עצמו לא במקומם ולא רלוונטים. דרך פעולה מקובלת בפוליטיקה.
דוגמא- "אתה לא חושב שקפטליזם זה שיטה מיושנת?".
"לא".
"אבל לא שמעתה מה שכולם חושבים?.
"לא, מה הם חושבים?".
"אה, לא משנה"
כך הצד השני מגחיך את העמדה המנוגדת. ראנד עומדת על כך שכול מי שניתקל בגישה שכזאת יסכם את עמדותיו בצורה נחרצת , בלי לעצור בטיעונים, כפי שהאופוזיצייה מנסה. דבר שגור ע"י מרצים באוניברסיטה מול דיון עם סטודנטים.
וכך שמי שצודק ישמור את צדקתו לאורך הדיון וידע שהוא צודק.

הספר יתרון האנוכיות, the virtue of selfishness נקרא באופן שוטף בעיניין רב והיה לרב מכר שיצא ב 1964.

"האדם הוא תכלית לעצמו", איין ראנד

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על The Virtue Of Selfishness - A New Concept of Egoism