ביקורת ספרותית על ביאליק יום-יום מאת חיים גליקסברג
ספר טוב

---

ספר מעניין שנכתב על ידי מי שהתפרסם כצייר ולא כסופר. חיים גליקסברג ידוע בעיקר בציוריו המוקדמים של ירושלים ותל-אביב.
גליקסברג פגש לראשונה את ביאליק ב-1927 בתל-אביב ומאז ועד מותו של ביאליק ב-1934 היו מיודדים ונפגשו מספר רב של פעמים, בעיקר מכיוון שגליקסברג צייר את ביאליק מספר רב של פעמים ואף צייר את אשתו של ביאליק. מפגשים אלו בזמן שביאליק יושב חסר מעש ומדבר בזמן שגליקסברג מצייר אותו מונצחים בספר זה.

גליקסברג מתאר בעיקר את ביאליק האדם, איך התנהל עם אנשים, האופי שלו, הבית והלבוש.

הספר מורכב מקטעים קצרים שהם למעשה רישומים של שיחותיו של גליקסברג עם ביאליק, גליקסברג החל לתעד ולתארך את השיחות משנת 1929, וארועים שקרו לפני כן הוא רשם מזכרונו.
הספר מאוד מעניין מכיוון שהוא ספונטני מאוד ולא מתיימר להיות ספרות גדולה, הוא מתאר את תל-אביב של סוף שנות העשרים ותחילת שנות השלושים של המאה הקודמת ואת שלל הדמויות חלקן ידועות וחלקן פחות מאותה התקופה.

מה שהיום הוא מוזיאון ביאליק ברח' ביאליק בת"א וידוע כי היה ביתו של ביאליק ידוע לכל, אבל מה שהרבה לא יודעים ומופיע בספר הוא שביאליק לא אהב את ביתו זה מכיוון שלא הצליח ליצור בו מרוב שאנשים היו מטרידים אותו כל הזמן. לכן חצי שנה לפני שנפטר עבר לגור ברמת-גן, שם היה לו יותר שקט מצד אחד, אך מצד שני היה חסר לו את ההמולה והחברים בתל-אביב.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על ביאליק יום-יום