ביקורת ספרותית על השמש לא עמד דום מאת מ לארקין

---

(מהדורה ראשונה 1963)

בספר מתוארת עלייתו לקרקע והקמתו של קיבוץ יד מרדכי ובהמשך קרב ההגנה על הקיבוץ במלחמת העצמאות.
התיעוד נעשה באמצעות ראיונות של שערכה הסופרת כ 25 שנים לאחר שוך הקרבות.
סיפור הקרב הוא מרתק ומעורר השראה - כיצד נלחמו החברים עם נשק דל וסיוע מוגבל ביותר מול הצבא המצרי המחומש והמיומן ובכל זאת הצליחו להחזיק מעמד מספר ימים עד שניתנה פקודת הנסיגה הבלתי נמנעת.

מרתק לא פחות הוא סיפור ההתבססות של השנים הראשונות, פיתוח ענפי המשק, ההערבות ההדדית בין החברים וגם הנסיונות לרקום יחסי שכנות טובים עם ערביי הכפרים שבסביבתם ובכך להפיג את חשדנותם כלפי מי שצצו מולם ביום בהיר אחד.

הנסיונות כללו - לימוד השפה הערבית ע"י שכירת מורה שהגיע לקיבוץ, לימוד מנהגיהם ויישומם (למשל איך עושים סולחה) ואפילו מינוי של "מוכתר" של הקיבוץ! - כדי לדבר בגובה העיניים עם המוכתרים של הכפרים.
בנוסף הם סייעו לשכניהם בשירותי רפואה וחקלאות עם הידע והמשאבים שעמדו לרשותם.

מתקבל הרושם שנוצר איזה סטטוס קוו אבל רק מקומי. מאד מקומי.
מסביב יהום הסער ומה יעזרו כל הנסיונות הללו מול צבא מצרי שמתקדם לעבר הקיבוץ בדרכו לתל אביב על משורייניו, תותחיו וגדודיו?

ההמשך כמובן ידוע והקיבוץ שננטש לזמן מה נכבש ונבנה מחדש ושוב נאלץ להדוף התקפה אכזרית 75 שנים לאחר מכן.
וכמובן הסימליות של מרדכי אנילביץ' ומחתרת הגיטו.

ספר שנותן את הכבוד וההכרה לדור המייסדים של קיבוץ יד מרדכי.

» ביקורות נוספות של אהוד
» ביקורות נוספות על השמש לא עמד דום