ביקורת ספרותית על אחרי הצלצולים - סיפורים מהחיים על בנים ועל בנות מאת משה יהלום

---

ואם אני כבר בשוונג של כתיבה על ספרים מאז שהייתי נערה, אני חושבת שהספר שהכי עזר לי כחנונית וגם צלח את מבחן הזמן (אם כי אני קצת משוחדת) זה הספר אחרי הצלצולים של משה יהלום.
לפעמים מגיעות אלי שאלות או התייעצויות מנוער בעקבות הספר שאני כותבת, או שפונים אלי ברשתות, והשאלות שהספר מתייחס אליהן הכי חוזרות:

*מה עושים אם את ילדה ענייה בלי חברות ולא רוצה לספר שאבא שלך פוטר כי את יודעת בדיוק איזה קציצות יעשו ממך וגם כמה מלח יוסיפו. האם זה בסדר לשקר? ומתי לגלות את האמת אם בכלל...
האמת שזו ספציפית שאלה שהיה לה מחיר יקר מאוד מבחינתי, כי לפעמים הפערים כל כך גדולים ולא הגיוניים וכל בחירה שתעשי לא תהיה מוסרית בעיניהם.

*אם מאיימים עלייך בבית הספר, מישהו שבוודאות אין לך כוח עליו - האם הסכמה לאיזושהי תחלופה של שירותים או מוצרים באמת נחשבת הסכמה?
לצערי כשעבדתי עם נוער בסיכון גיליתי שהשאלה הזו אולי הכי אקטואלית. לפחות זה נחסך ממני בילדות.

*האם קרובי משפחה של נער שנפצע או חלה והפך מוגבל בדרך כזו או אחרת זמנית או לא זמנית חייבים לזכור את פציעתו בכל שיקול שיעשו מעתה והלאה או שיש מינימום של התנהגות נאותה בין אנשים ללא קשר אם יש ביניהם קרבת דם.
הספר שכתבתי "גם אתמול הוא יום חדש" עוסק בעיקר בדמות של נועה - נערה שמחלימה ממחלה קשה ומדגים עד כמה יש ללכת לקראתה ולהתחשב בה. והפער בין מה שנחשוב כשנסתכל על זה מבחוץ ומבפנים. זה גם משקף את יחס החברה לזקנים, שלרוב זקוקים ליותר עזרה, עד כמה מותר להם לנצל את קרוביהם ועושי דברם?

*האם בני אדם פרטיים רשאים להרוויח כסף מחיות שבבעלותם? אורית נלחמת באישה זקנה שמנדבת את הכלב שלה לכל ילד שמשלם על בילוי איתו. לשמחתי בתור מושבניקית נראה שהיות פה יותר נהנות מבני האדם.

*האם לגיטימי להמציא שיש לך אחות? מיקי גיבורת הסיפור הזה היא כנראה האלטר אגו של זו שלא מצליחה לשכנע שאין לה אחות.
אני המצאתי רק חברות דמיוניות, לקחתי השראה מאנה פרנק ומהספרים של ג'ודי בלום, וכל היומנים הראשונים שלי זכו בשמות של הבנות המקובלות, האמת שאחת מהן כן בסוף הייתה חברה שלי לתקופה, וזו ההוכחה שהמציאות עולה על כל דמיון.

*ילד משועמם, ומה הוא אמור לעשות עם עצמו? זה הנושא של ספרי "אין כאן חייזרים". זו שאלה חינוכית האם לעזור לילד הזה ולהשתתף בתעלומה המומצאת שלו או לשלוח אותו לעשות משהו מועיל? גם ילד שהוציא ספר לאור והשתתפתי בעריכתו דיבר על אותה שאלה אז אני מניחה שזוהי השאלה במקום הראשון אצל הילדים החנונים.

*ילדה שמתחילה להיות אובססיבית למראה שלה ולמשקל - האם מותר למישהו מחוץ למשפחה להתערב ואיך? גם בנושא הזה הרחבתי בספר גם אתמול הוא יום חדש - על ידי הדמות של שני חברתה של נועה שלידה נהיית פשוט בלתי נראית תרתי משמע.

*באיזה שעה נער ביסודי/חטיבה צריך לחזור הביתה? כל ההורים ובטח ובטח הורים חנונים ישמחו שיש לילד חברים, אבל מה עושים אם אתם לא טיפוס חברתי והילדים שורצים אצלכם כל היום ומתגנבים מהבית בלילה, כשהם משארים רק עדויות מרשיעות כמו סינדרלה.

*האם הורים חורגים כשיש גירושים ברקע יכולים לשתף פעולה עם ההורים הביולוגיים?
נושא עצוב אין לי יותר מזה מה להוסיף.

ועוד נושאים חשובים ויקרי ערך, מועברים בצורה חוויתית שאפילו ילדים פסימיים כמו שהייתי יקבלו מזה עידוד ותקווה.
מומלץ בחום למרות ותיקותו של הספר. לא מצאתי סיפור אחד מיותר.

» ביקורות נוספות של המורה יעלה
» ביקורות נוספות על אחרי הצלצולים - סיפורים מהחיים על בנים ועל בנות