זה, זה ספר נהדר של רות.
פה אני חושב שרות הצליח לבטא את האווירה הזאת שנראה שהוא ממש אוהב - בצורה מוצלחת ממש.
במארש ראדעצקי לצורך העניין, ספר שמאוד אהבתי, לא הייתה יחודיות כלשהי של כתיבה מעבר לתיאור האווירה של אותה תקופה. הצלחתי כבר לשים לב שרות לא ניחן באיזו כתיבה מופלאה, אבל היה נראה שכן יש לו איזה דבר שהוא מנסה לבנות בתבנית של עלילה, כמו מה שקרה במארש ראדעצקי, רק ששם זה הרגיש קצת ארוך מדי או קצת מפוזר, שילוב של משהו טוב עם קצת סרח.
אבל במקרה של טאראבאס, בספר שסה"כ 160 עמודים, הוא קלע למה שחיפשתי ב100 אחוז. זה לא מטרחן, ונכון זה לא כתוב בשפה ציורית ויפה, אבל עדיין כתוב טוב, והכי חשוב, סיפור מוצלח!
הקצין הרוסי הזה שכתוב בגב הספר, הוא בעצם הסיפור. מן הסתם יהיו גם יהודים בסיפור, אבל הוא הוא השורש. אפשר לראות באותה דמות ביטוי מושלם של האווירה מאותו הזמן, התחושה של המלחמה ושל חוסר הסדר, כשאותו קצין רוסי מביא איתו את עצמו לכל מקום, ורות ממש מצליח לתת לדמות הזאת עומק מעניין, הברבריות שמיוחסת לו והחלק הרך שבו, עד לסוף המהיר והמצוין.
מאוד התחברתי גם לעובדה שגיבור הספר הוא בכלל גוי, והיהודים שבספר אמנם אחראים לתזוזות הגורל שלו, אבל הם לא העיקר. משום מה זה קצת הפתיע אותי, ולטובה ממש.
ממליץ.

זה, זה ספר נהדר של רות.
פה אני חושב שרות הצליח לבטא את האווירה הזאת שנראה שהוא ממש אוהב - בצורה מוצלחת ממש.
במארש ראדעצקי לצורך העניין, ספר שמאוד אהבתי, לא הייתה יחודיות כלשהי של כתיבה מעבר לתיאור האווירה של אותה תקופה. הצלחתי כבר לשים לב שרות לא ניחן באיזו כתיבה מופלאה, אבל היה נראה שכן יש לו איזה דבר שהוא מנסה לבנות בתבנית של עלילה, כמו מה שקרה במארש ראדעצקי, רק ששם זה הרגיש קצת ארוך מדי או קצת מפוזר, שילוב של משהו טוב עם קצת סרח.
אבל במקרה של טאראבאס, בספר שסה"כ 160 עמודים, הוא קלע למה שחיפשתי ב100 אחוז. זה לא מטרחן, ונכון זה לא כתוב בשפה ציורית ויפה, אבל עדיין כתוב טוב, והכי חשוב, סיפור מוצלח!
הקצין הרוסי הזה שכתוב בגב הספר, הוא בעצם הסיפור. מן הסתם יהיו גם יהודים בסיפור, אבל הוא הוא השורש. אפשר לראות באותה דמות ביטוי מושלם של האווירה מאותו הזמן, התחושה של המלחמה ושל חוסר הסדר, כשאותו קצין רוסי מביא איתו את עצמו לכל מקום, ורות ממש מצליח לתת לדמות הזאת עומק מעניין, הברבריות שמיוחסת לו והחלק הרך שבו, עד לסוף המהיר והמצוין.
מאוד התחברתי גם לעובדה שגיבור הספר הוא בכלל גוי, והיהודים שבספר אמנם אחראים לתזוזות הגורל שלו, אבל הם לא העיקר. משום מה זה קצת הפתיע אותי, ולטובה ממש.
ממליץ.