ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שישי, 20 בספטמבר, 2024
ע"י splitsubject
ע"י splitsubject
מעטים הספרים העוסקים בחינוך שמוכנים להביט נוכחה בשאלה העמוקה 'מהו חינוך', להיישיר מבט אל עומק המועקה ולנסות לפרק את גורמיה מזוויות שונות. בדיוק בנקודות המורכבות ביותר, אנו מתקשים לשאול את השאלות הקריטיות, וספר זה עושה בדיוק זאת - בוחן את הפריזמה של חינוך מתוך הניסיון לחלץ את שאלת הילד, ולא שאלת המורה. הספר כתוב כדיונים, לא כמאמרים סגורים, מקטעי דיון על תרחישים המתרחשים בבתי ספר - סיפוריים, יותר מאשר קונקרטיים, אך עדיין נוגעים היטב ברוח הדברים. באופן זה, הספר נגיש, ומציג לא רק את הזווית האקדמית, המלומדת, אלא את הזווית הלומדת - ללמוד מה עובר על הילדים, מה הילדים אומרים, ולא לדעת מראש בדיוק במה מדובר. זהו מהלך אמיץ, גם אם לעיתים מצאתי כמפליג אל מחוזות הדמיון בפרשנויות, לפחות זה נעשה בתעוזה עם נכונות להציג עמדות שונות, לא בהכרח מסכימות, ובכך לייצר תמונה יחסית מגוונת ועשירה של התרחיש הבית ספרי והקול השותק, הנאלם, של חלק מהילדים במערכת אשר מלכתחילה הייתה אמורה להיות למענם - ולא למען תחרושת התוצרים האקדמיים.
4 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של splitsubject
» ביקורות נוספות על הקול השותק - מבט אחר על ילדים בבית הספר - קו אדום #
» ביקורות נוספות על הקול השותק - מבט אחר על ילדים בבית הספר - קו אדום #
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
המורה יעלה
(לפני שנה ו-1 חודשים)
סקירה מעניינת
רק הטרידה אותי השאלה איך בדיוק מנסים לחלץ מהילד את השאלה שלו. בספרי הקומיקס שלי יש שאלות רגילות של בן כמה אני מאיפה אני, תחביבים... בצורה חוויתית. לילדים קטנים עד ג' ד' - ו' זה די והותר, לא צריך לסבך הכול, הם עפים על זה.
וגם בגיל ההתבגרות, תלוי מי "מחלץ" את השאלה. ילדים שיש להם משפחה גדלים גם סבבה ללא שום התערבות של אנשי חינוך שהלכו ללמוד חינוך כי לא התקבלו לפסיכולוגיה. |
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
