ביקורת ספרותית על אנג'ליק מאת גיום מוסו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 7 בספטמבר, 2024
ע"י דנה


״אנג׳ליק״-גיום מוסו

הוצאת כנרת זמורה
219 דף.

״בבני האדם יש אנושיות במידה שבה תרנגולת יכולה לעוף״-לואי פרדינן סלין

פריז 27 בדצמבר שנת 21.
מטיאס טייפר, שוטר במחלק הפלילי, שקיבל התקף לב ונמצא בחדר לחולים קשים בבית החולים. שם הוא מתעורר לצלילי צ׳לו שניגנה לואיז קולאנז׳, מתנדבת באגודת ״מוזיקאים בבתי חולים״.
הוא לא נחמד אליה, ממש לא. אבל היא מצליחה לבקש ממנו שיחקור לגבי אמה, סטלה פטרנקו שהיתה פרימה בלרינה, שמתה 3 חודשים לפני. התאבדה או נדחפה? מקומה 5.
סטלה עברה ניתוח ביד והיתה לה אחות, נורה מסעוד, שהגיעה יום יום להחליף לה תחבושות. היא היתה כל החודש מלבד שבוע אחד שבו האחות אנג׳ליק שרווט החליפה אותה. בחורה בת 34 עם צורך שיאהבו אותה.

מה הקשר של אנג׳ליק, סטלה פטרנקו והצייר מרקו סבטיני, שנתן לה ציור שצייר, לנה חדאד, חברת ענק לבגדים יוקרתיים בשם ״אקווה אלטה״ שכבר חמישה דורות מנהלת אותה וכמובן נרקיסיסטיות ללא גבולות.

ספר רגוע ונח על ״מי מנוחות״ גועשים (מי שקרא/יקרא יבין).
הסיפור מלא רבדים ודמויות שונות שנקשרות בקשר גורדי הדוק.
ואז…..
עדיין יש הפתעות מסמרות שיער שלא מפסיקות להפתיע שוב ושוב וכבר אי אפשר לעצור את הקריאה!!!!
העיקר יש רציחות!!

וואו!! נהדר!! מומלץ!!
אני בטוחה שגיום מוסו יככב אצלי שוב.
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ