ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 15 באוגוסט, 2024
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
שנות החמישים במאה הקודמת בארה"ב. אחרי מלחמה איומה (כן, גם לאמריקאים) ליקוק הפצעים וניסיון להתמודד עם עולם משתנה. תרבות שמרנית שמנסה להתאים את עצמה להמצאות חדשות. חשש מ"קומוניסטים" שוחרי רע, חשש שטופח במסדרונות הממשל ובסוכניות הבטחון, ומסך לתוך הסיפורים מאותה תקופה.
ספרי מדע בדיוני פופולריים, שאלה מהם שנכתבו אחרי המלחמה עוסקים,יחד עם ניסיון לנחש איך ייראה העולם בעוד מאה שנים, ואיך נראה העולם מחוץ לעולמנו, על יצוריו המדומיינים, גם ב"אדם עליון". אולי זו תגובה לתיאוריה הנאצית שמעולם לא מתה באמת? בכל מקרה מדובר באדם בעל כוחות על, ששורשיו האנושיים מעוררים בו רק בוז ודחייה והוא שוחר רע למין האנושי "הפשוט".
הספר הזה יצא לאור ב 1956 (בארץ, באיחור אופנתי, ב 1979 בהוצאת כתר, שהתקנאה כנראה בהצלחת "מסדה" ו"ספריית פועלים" שהוציאו לאור ספרי מדע בדיוני מוצלחים ורבי מכר (במונחים ישראלים) ורצתה גם. זה ספר שקראתי בעבר, ונתקלתי בו בספריית הבניין ושמחתי לחזור אליו.
ועדה שמורכבת ממדענים ואנשי צבא – זה אלמנט ידוע בספרים מאותה תקופה וגם בסרטי פעולה ואימה. המדענים מספקים, ובכן, "מדע" והצבא מספק סמכות של ממשלה ותקציבים. הועדה הזו מתכנסת ומתברר שאחד מחבריה – אף אחד לא יודע מי – הוא אדם בעל כוחות על, "אדם עליון". הסיפור כתוב כספר מתח ואימה. הוא לעתים מותח מאד (בעולם שיש בו מעט טלפונים וצריך להסתמך על טלפונים ציבוריים, כסף חייבים להוציא מהבנק ולשלם איתו, מוטלים מספקים חדרים ללינה עם חדר רחצה משותף, בעל יכול להגיד את המשפט "כבעלך אני מצווה עליך..." ועוד) יש קצת בעיות בלוגיקה של הסיפור, אבל לא אתקטנן. הוא קצר - 150 עמודים - ומעניין מאד.
תמצית משנתו של רובינסון בספר הזה היא, שבעל כוחות-על יבוז ויסלוד לבני האדם "הרגילים" שהם בעיניו סוג של חיות משק שנועדו לשרתו. זה הזכיר לי את ספריה של איין ראנד, שפורסמו בערך באותה תקופה ורבים נהו אחרי הפילוסופייה האקטיביסטית של הסופרת, שלמרות שהיתה נטולת כוחות על הרגישה כאילו היא האדם העליון, מורמת מעל המוני "האנשים הבינוניים" וזכאית לכל ההערצה שהיא מקבלת. ובכן, כל תקופה וגיבוריה. והספרות משקפת את הערכים שאנחנו מסתירים בקושי.
0
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
גלית
(לפני שנה)
לסבא שלי הקיבוצניק
היה ארון קיר במרפסת ובתוכו הייתה שקית עם -מה שנחשב היום - אוצר בלום של ספרי כיס מכל מיני סוגים, החל בפטריק קים דרך אגאטה כריסטי, אלרי קווין ,דיקסון קר והרבה אירל פ גארדנר. נראה לי ששם התחלתי לחבב ספרי מתח.
כאמור היו כמה מד"ב, בכלל בשנות ה 60 וה70 לפני שמד"ב הפך ז'אנר מכובד ונחשב בארץ (והצאות עם עובד וכתר שמו עליו יד) אפשר היה למצוא ספרים טובים ומזעזעים גם יחד בהוצאות ספרי כיס שונות. אלי אשד כתב על זה בהרחבה - אם זה מעניין אותך. https://did.li/XArZH https://did.li/BGaOf |
|
|
yaelhar
(לפני שנה)
תודה רבה, גלית
חידשת לי. היתה תקופה שחרשתי את כל הספרות המד"בית שיצאה לאור. מעולם לא נתקלתי בספרי כיס כמו שאת מתארת. אבא שלי היה פריק של מד"ב, היתה ספרייה גדולה בבית אבל לא פגשתי את ההוצאה הזו וחבל. זה נשמע מדליק. את הספר הזה קראתי מזמן בהוצאה הזו וזכרתי אותו די טוב. בקריאה חוזרת שמתי לב לדברים והתנהגויות שאין היום, ועשדיין הוא נותר מעניין מאד. |
|
|
yaelhar
(לפני שנה)
תודה רבה, דן
אכן, אנשים בעלי "כוחות על" היום הם בעלי הממון המפורסמים. הממון הוא המאפשר להם להיות "מוזרים" ושאנשים יעריצו אותם על התנהגותם, שבכל הקשר אחר היתה גורמת לגינויים חריפים. אילון מאסק ודונלד טראמפ הם שניים מאדוני הארץ בתקופה זו. אבל אל דאגה. ההיסטוריה המושמצת מוכיחה שמידי תקופה משתנים הקריטריונים להערצה והערכה. משהו טוב עוד יצמח בעולם. מתישהו. |
|
|
גלית
(לפני שנה)
למעשה
הוא יצא בארץ קודם לכן ולא בהוצאת כתר , גם לא מ. מזרחי. אוליי דשא (?). לסבא שלי היה ספר כיס זוגי ( כזה שמורכב משני ספרים והכריכות ששלהן הפוכות זו לזו) בצד אחד היה היינלין ומה שנקרא יותר מאוחר המשליטים אבל שם קראו לו הפלישה לכדור הארץ והשני היה הכוח. והיה גם עוד ספר שנקרא "אדם המחר" על קורא מחשבות שנלכד על ידי הממשל האמריקאי ונכלא אבל מצליח לתחמן אותם. את שלושתם קראתי הרבה פעמים בשנות התיכון שלי.
שנים לא נתקלתי בהם מאז. |
|
|
דן סתיו
(לפני שנה)
YAELHAR
סקירה מעניינת מאד. הפסקה האחרונה בסקירה מרתקת מאד. מעניין בהקשר זה כיצד שני אנשים דוחים כאילון מאסק ודונלד טראמפ מתאימים למי שתיארת. אם השניים ישלבו כוחות, בהנחה שארצות הברית תיפול בידי טרמאפ, נזכה לתסריט בלהות של ממש.
|
|
|
yaelhar
(לפני שנה)
תודה רבה, חני.
אם מחפשים נרטיב שמפעיל את הדמיון, אפשר להתחיל חיפוש בספרי ילדים/נוער. הם מפשטים את העולם ומתארים את הגביע הקדוש של בני האדם. באותה תקופה הצריכה היתה נמוכה, הכלכלה התחילה להשתקם (לצורך שיקומה היה נחוץ להגביר צריכה) אנשים התניידו בעיקר מתחבורה ציבורית, פקקים עוד לא היו מוכרים ולצורך תקשורת - טלפון קווי עם טלפונים ציבוריים למי שאין בבית... |
|
|
yaelhar
(לפני שנה)
תודה רבה, Pulp_Fiction
פעם אמרו "מי שאינו קומוניסט עד גיל 20 אין לו לב. מי שהוא קומוניסט אחרי גיל 20 אין לו שכל". אותו דבר אפשר לומר על ראנד. מי שקורא אותה בשנות העשרה והעשרים המוקדמות, נכבש (חלק מהם לנצח...) ומי שקרא אותה אחרי הגילאים האלה, לא מבין את ההיגיון (שאיננו) או התזה (המקרטעת) שהיא מנסה להעביר. זה נכון שאנשים גם פחדו וגם כמהו ל"אדם עליון" וציירו לעצמם אותו בדמויות שונות. בספר הזה ראוי לפחד מאותו אדם עליון, ואדם עליון בעצמו צריך לפחד מעליונים אחרים. |
|
|
yaelhar
(לפני שנה)
תודה רבה, מורי.
אכן. |
|
|
חני
(לפני שנה)
חצי מהסרטים והספרים, גם של ילדים מבוססים על
כח עליון שנמצא אצל קבוצה
או אדם. ואיך משתמשים בו לטובה או לרעה. וטלפונים ציבורים, כבר לא מצליחה לדמיין. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנה)
ביקורת טובה.
לא מתחבר לראנד למרות שניכר כי היא מאוד אינטליגנטית.
אני חושב ש"אדם עליון" הוא סוג של אידאל שבני אנוש מצד אחד פחדו ממנו(שליח השטן וכו'). אך מצד שני ניסו להגיע אליו עוד מימי קדם. כמובן שהתיאוריה הנאצית גם חידדה את זה. |
|
|
מורי
(לפני שנה)
באיזו תקופה זבלית אנחנו חיים היום, אה?
|
14 הקוראים שאהבו את הביקורת
