ביקורת ספרותית על הלביאה הלוחמת - חלק א' - כרך מספר 1 - סדרת האריות #1 מאת שרון חיון גינת
ספר בסדר

---

מכיל ספויילרים קלים עם קווים כלליים.

הבהרה חשובה -
הגעתי לספר נטולת ציפיות, לא חקרתי עליו לפני כן, ולא קיבלתי המלצות או חוות דעות קודמות.
הבנתי שהביקורות על הספר חלוקות, אז החלטתי לקרוא ולהחליט בשביל עצמי.

על הספר -
התחלה - הספר התחיל מבטיח, אהבתי את הכתיבה, את הרגש והסנטימנטליות שהצליחו לתפוס אותי בבטן הרכה. עד אמצע הספר נתתי לעלילה להיבנות, חיכיתי בסבלנות. היו הרבה אירועי עבר מעניינים וחשובים שטמנו בחובם את הפוטנציאל לטוות עלילה אדירה!
חיכיתי בהתרגשות שחלקי הפאזל יתחברו, שהעבר ישפוך אור על והווה, וציפיתי לנקודות ההשקה המרגשות והמפוצצות ש… לא הגיע.

אמצע - במקום להתעסק ולהרחיב במגוון אירועי המפתח של העבר, קיבלנו סיפור שעיקרו סבב סביב נושא אחד - הפיגוע בו נרצחה משפחתה.
רציתי לקרוא עוד על שהותה בצרפת, על ימיה בצבא, על חברותיה החדשות בניו יורק, על הלימודים במכללה, ועל אריק - הבחור שבשבילו נסעה לחצי השני של העולם!
כל אלו הוזכרו באגביות, ונדחקו הצידה לטובת עלילה רדודה שחברה לרומן רדוד ששניהם לא התקדמו לשום מקום.
הפלאשבקים גם לא תרמו הרבה לסיפור, הרבה זכרונות שלא היה להם משמעות אמיתית להווה, וסתם תפסו מקום.

סוף - מתסכל ומאכזב. במקום לסיים את הספר עם איחוד קצוות וסגירת מעגלים, נכתבו בו המון סצנות סק* (אומנם טובות) אבל מיותרות ולא רלוונטיות, שכמובן הובילו ל… שום מקום.

חשוב! הסצינות המיניות מאוד מטרגרות למי שעבר/ה תקיפה מינית. הבלבול של אלה יחד הצורך של אנטוני לז**ן להכאיב לה, מחזקים אצלי את העובדה שיותר חשק בה מאשר אהב אותה.
גבר שאוהב את האישה שלו, לא מתנהג או חושב ככה. ביחסים בריאים ותקינים, גם לכאב יש מקום והוא בטח לא משמש לענישה.

על הדמויות הראשיות-
אני רק מגרדת כאן את השטח.

אלה - עכשיו אני יכולה להבין מאיפה הגיעו הביקורות המעוצבנות על הספר - אישה חסרת ביטחון עצמי תחווה את הדמות כטריגר ותתעצבן.
כמישהי שבטוחה בעצמה -
אני מאשרת שהספר אכן עסק המון (!) במראה החיצוני של אלה. הבנו את טיב יופיה כבר ב- 100 העמודים הראשונים. מתישהו התיאורים והאזכורים הפכו ללא הכרחיים ומעיקים. ולדעתי אף פגעו בדמות.

אנטוני - דמות גברית קלאסית שמשקפת את כל מה שדפוק בעולם בו גברים מתייחסים לאישה כאל חפץ. הסיפור שלו עם אלה לא מיוחד ולא רומנטי.
הוא כוחני. ורעיל. מאוד.
הוא שיקף מעט מאוד סממנים של אהבה, והרבה משיכה מינ*ת ופיזית שעליה ניצחו אגואיזם ורכושניות. הוא עשה דברים שאוי ואבוי אם מישהי שתקרא את הספר תחשוב שהם לגיטימיים!
ההתאהבות שלו באלה הגיעה חד משמעית מהמראה החיצוני והמינ*ות שלה, ומעט מאוד מאופייה ונשמתה.

לסיכום: התייחסתי אל הספר כקליל ואחד כזה להעביר איתו את הזמן בנעימים.
אהבתי את הכתיבה, מרשים בשביל סופרת שעברית היא לא שפת האם שלה.
ספר עם פוטנציאל אדיר, שנפל על התעסקות בתפל ולא בעיקר. הו האירוניה.
כן החלטתי להמשיך לספר השני כדי לראות אם הוא יביא את הישועה. הציון שלי הוא 3.5/5

תודה שקראתם

» ביקורות נוספות של she
» ביקורות נוספות על הלביאה הלוחמת - חלק א' - כרך מספר 1 - סדרת האריות #1