ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שני, 26 בפברואר, 2024
ע"י דנה
ע"י דנה
״סודה של אנקה״-תמר אורנשטיין
הוצאת ניב
340 דף
בהשראה על סיפורם האמיתי של הוריה וסיפורים נוספים מבני דורם.
על טרום מלחמת העולם השניה.
מי שרוצה להתחיל לקרוא על יהודים לפני השואה, זה ספר נפלא להתחלה מעודנת והיהודים מסביב שהחליטו לעלות לפלשתינה ועל ההתחלות של יישוב וייבוש פלשתינה.
1920-1931, אברשה ואנקה, שני צעירים (ילדים בעצם….) יהודים מכירים בתנועת ״השומר הצעיר״ בווילנה שמחנכת על פי חזון הרצל.
האלימות כלפי יהודים היתה מאז ומעולם, אמו של אברשה ברחה מהאלימות כלפי היהודים, כשהיתה ילדה בעצמה, וכיום האלימות כלפי יהודים מתגברת בווילנה וזה עוד ״בקטנה״, רק מרביצים, יורקים ומקללים.
אברשה עולה לארץ ומכיר חיים חדשים שהם ההיפך ממה שידע כל חייו, בקיבוץ עין שמר.
הוא מתרגל לאויר, לחום, לשרירים שהוא מפתח עד שאמו ואחותו סוניה, ילדה מרגיזה ומפונקת, עולות לפלשתינה.
1935-הן מנסות לגור בקיבוץ, שבו יש אוהלים, אבל סוניה לא מצליחה להתרגל והם עוברים לתל אביב.
ובינתיים בווילנה, אנקה מתבגרת, מתאהבת במדריך אחר, זלמן, ונפרדת מאחותה חיה שסיימתה ללמוד רוקחות ובעלה מנחם ואחיה איצ׳ה שעולים לפלשתינה כדי לסדר לשאר המשפחה בית בפלשתינה.
1939-ווילנה, האוניברסיטאות נסגרו בפני יהודים ואנקה לא יכולה לצאת ללמוד. היא נשארת בעסק של אביה.
ככל שרצועת האלימות מתהדקת, שולחים אותה לפלשתינה ששם היא מנסה להעלות את משפחתה. ללא הועיל. אז מגלה שמשפחה קרובה, זה לא תמיד ״דם סמיך ממים״.
אולם הרוסים שולחים את כל המשפחה לסיביר ויותר היא לא שומעת מהם או מזלמן. היא ואברשה מתחתנים בשנת 1941 ורוחותיהם של משפחתה מסביב לחופה ואורח אחד לא מוכר.
פרקים קצרים וקלים, האלימות כלפי היהודים נקראת ללא כובד, אין תיאורים שחותכים בעובי הבשר, אבל כבר אפשר להבין לאן נושבת הרוח וזה לא חיובי.
שני הילדים והרצונות שלהם לאיזה עתיד הם בונים.
המשפחות שלהם מסביב, החברים.
מאד נהנתי.
מומלץ!!!
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת