ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 3 בספטמבר, 2023
ע"י רץ
ע"י רץ
כף הרגל, כחותם האל
את משה, הכרתי במכון שכטר, יחד למדנו שני חוגים, ארץ ישראל ומקרא, לגביו של משה, היה טבעי לשלב בין שני התחומים, משום שבעברו הוא חפר יחד עם אדם זרטל, הארכיאולוג, שידע לשלב בין הממצאים בשטח לבין המקור המקראי. הוא היה נאמן לגישתו, למרות העובדה שרבים מעמיתיו חלקו עליו.
משה, הרצה לנו בצורה מרתקת, לפני זמן מה, במסגרת חוג סטודנטים של מכון שכטר, על כפות רגלי האל, כינוי למתחמים דמויי כפות רגלים, שנועדו לכינוסים פולחניים, המשויכים לתקופת ראשית התנחלות בני ישראל. תיאוריה שלגביה קיימת מחלוקת לא קטנה.
באחרונה יצאה ספרו האחרון של זרטל, כפות רגלי האל איך גילינו את הגלגלים בבקעת הירדן. למרות שבעריכתו הסופית לא עסק זרטל, שנפטר לפני מספר שנים, היה ברור לי שאקרא ספר זה, מכיוון שקראתי את שני ספריו האחרים, עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל, וסודו של סיסרא - מסע בעקבות גויי הים ושירת דבורה. שני ספרים שהיו נפלאים בעיני, משום שזרטל, כתב מעניין וקולח, ומכיוון שבגישתו הוא רואה בתנ"ך מקור היסטורי, אם כי במגבלות הטקסטים הקדומים.
כפות הרגלים וייצוג תנועה באמצעותם היו לזרטל, מעבר לאתר ארכיאולוגי עתיק יומין ומסקרן, גם מטפורה משמעותית לחייו, כמי שנפצע קשה במלחמת יום כיפור, ולמד ארכיאולוגיה ולאחר פציעתו, וכשהוא מדדה על כביו החל לסקור את אזורי השמרון והבקעה, שהיו מבחינה ארכיאולוגית, בחלקם הגדול חידה. במסגרת סיורים אלה, הוא גילה את המזבח בהר עיבל, ואת מתחמי כפות הרגליים, המציינים שני דברים, את דמותו של האל באמצעות כפות רגליו, ואף את המושג העלייה לרגל, מסעו של המאמין אל המתחם המקודש.
אדם זרטל, קיבוצניק מעין שמר, ידע שיש בידו מפתח, לגשר בין תקופה עלומה בתולדות ישראל, ההתנחלות, כפי שזאת עולה מבין דפי התנ"ך וכפי שהיא באה לביטוי בממצאים ארכיאולוגים ייחודיים, אותם הוא חשף.
זרטל, מנסה בספרו להוכיח את הקשר בין הפסוק הספציפי, "כל מקום אשר תדרֹך כף רגלכם בו לכם נתתיו" (יהושע א ג ) המציין למעשה את בעלות האל ועמו על הארץ, לבין אתרי כפות הרגליים שחשף, ממצא ארכיאולוגי ייחודי לארץ ישראל.
ספרו של זרטל, עוסק בנושא מרתק, אם כי מעט מופשט, בייחס לנושאים האחרים עליהם הוא כתב. בכתיבתו הוא משלב רגעים אנושיים, כמו את המפגש שלו עם בדואי זקן, שתהה בינו ובין עצמו, מדוע הישראלים מתעקשים לחפש אבנים מאוד ישנות, מהם מנסים להשיג באמצעותן?
ספרו של זרטל, מעניין, אם כי מעט קשה לקריאה, ייתכן ואם הספר היה עובר עריכה נוספת, הוא היה נגיש יותר. בכל אופן, זהו ספר מומלץ, לאוהבי הארץ הזאת, את נופיה הראשונים, כמו בקעת הירדן, בהקשר שלה למקרא.
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ
(לפני שנתיים ו-1 חודשים)
חני - תודה לתגובתך, לא מכיר את הבודאיזים ואת אלמנט כף הרגל, אם כי התאוריה של יונג, האריכטיפים, אומרות שלעתים מושגים דתיים, שקימים בחברה אחת מופעים גם בחברות אחרות, משום
שהביטוי הפולחני, נובע מיסוד נפשי, לכן נושא כף רגל ומשמעותו הדומה בתרבויות שונות ניראת לי מאוד הגיונית.
|
|
רץ
(לפני שנתיים ו-1 חודשים)
יוסי ידידי, אדם זרטל היה (נפטר) קודם כל ארכיאולוג פורה ומקורי, שלא שייך לאסכולת ישראל פינקלשטיין,
הוא מעולם לא קיבל את התנ"ך כהיסטוריה, אלא כטקסט קדום, שבו יש עדויות, כמו תיאורים לפולחן קדום שלהם יש התאמה לממצאים אריכיאולוגים. לב הוויכוח, הוא בין אסכולת פינקלשטיין, הטוען שמלך בשם דוד, הוא סיפור תיאולוגי של סופרי התנ"ך. לעומתו יוסי גרפינקל, שחפר גם בקייאפה, וניתח ממצאים מתקופת הברזל, של ישובים מבוצרים, סבור שיש עדויות לתקופת דוד ולקיום ממלכה, אם כי בגבולות קטנים מכפי שהמקרא מתאר. לכן לא הייתי פוסק בצורה כל כך גורפת לגבי אי קיומו של קשר בין התנ"ך לארכיאולוגיה, בתקופות מסוימות, וכמובן שלא הייתי מתאר מחקרים ומאמרים אקדמים שעוסקים בקשר כשטויות.
|
|
יוסי נינוה
(לפני שנתיים ו-1 חודשים)
הי רץ
אדם זרטל הוא היחיד בין חוקרי המקרא דהיום (אולי יש עוד אחד או שניים) המקבלים את סיפורי התורה כהיסטוריה אמיתית, ומנסים להוכיח זאת באופן מחקרי. כיום, ברור למחקר המקראי (כמעט כולו) שלא היינו במצרים, לא יצאנו משם, לא הלכנו במדבר, וכמובן, גם לא כבשנו את הארץ. החלק הארי של סיפורי ההיסטוריה המסופרים בתנ"ך הם אגדות. לא רק בשל אי מציאת שום ממצא בשטח המאשר זאת, אלא, ממצאים המלמדים את ההפך הגמור, וכן גם בשל היות הסיפורים בלתי הגיוניים. יש גם התעלמות מוחלטת מעובדת השלטון המצרי בארץ, שאיננו נזכר כלל בסיפור כיבוש הארץ. על כן, ליחס את כפות הרגלים לכיבוש הארץ, או לקשר זאת למזבח בהר עיבל, לסיפור הקללה והברכה, הוא ניסיון לא רציני. היעלה על דעת הגיונית סיפור חציית הירדן ?? סיפור נפילת החומות של יריחו, או עצירת השמש והירח מסיבובם ???? לספר על כיבוש העי, שבכלל כבר לא היתה קיימת מ - 2000 לפני הספירה? אז מה באמת ההיסטוריה שלנו? זה כבר לדיון אחר. |
|
חני
(לפני שנתיים ו-1 חודשים)
גם בבודהיזים יש קטע עם כפות רגלים.
לא מצליחה לזכור בדיוק מה אבל יש משמעות גדולה לכפות. היו לנו כל כך הרבה השפעות פאגניות ובכל זאת נראה לי תמוהה כינוסי פולחן ליד כפות הרגליים. מעניין ותודה שהבאת |
20 הקוראים שאהבו את הביקורת