אלון אריאלי אדריכל אשר גר באשדוד נשוי לנועה ואב לשלושה ילדים.
הבן הבכור של אלון שחר חולה במחלת נפש. בכנות יוצאת דופן וברגישות רבה מתאר אלון את דאגתו לבנו ואת מה שעובר עליו ועל משפחתו כאשר חיי המשפחה משתנים כאשר אחד הילדים נעשה חולה והמשפחה עומדת חסרת אונים ולא יודעת איך לעזור.
כל כמה חודשים נכנס שחר לחדרו וישן 24 שעות ביממה ללא קימה לשירותים וללא אוכל. הימים האלה קשים במיוחד לאביו שמחכה שהיום יעבור מהר ובנו ישוב לשגרתו. אלון איש משפחה ועבודה אוהב לשחות ולעשות הליכות וכך לסדר את מחשבותיו. אך יש ימים שהם גדולים עליו בהם הוא אינו מוצא מנוח ושום דבר לא מנחם אותו. הוא מנסה לעבוד לקיים שגרת חיים רגילה אך מחלת הדיכאון של בנו שבה ומשתקת גם אותו. שחר הבן מטופל בתרופות ונמצא במסגרת שיקומית. אלון אוהב את בנו מאוד אך עומד מול המחלה שלו ללא יכולת לסייע לו.
בספר יש שני גיבורים הראשון אלון והשני שחר. הדיכאון של שחר משפיע מאוד על אלון וגורם לו לפחדים וחרדות משלו. יותר מכל הוא חושש מה יהיה על בנו לאחר שהוא אביו ימות. אם יהיה מי שיאהב את שחר. החיים כדרכם מפילים על אלון הרבה קשיים ומפלות ואכזבות, אך הוא מתמודד יפה עובד עושה ספורט וגם מצליח לגלות בחיים רגעים של הנאה. הספר הוא מעין מונולוג של אב החרד לבנו ולא יודע כיצד לעזור לו. בנוסף לשחר יש לאלון ונועה עוד שני ילדים בריאים כל אחד מהם עסוק בחייו. הספר מציג את מחלת הנפש ומאיר אותה באור חדש כאשר הוריו של שחר מאשפזים אותו במחלקה פסיכיאטרית הם מאוד מתביישים ולא מגלים על כך לאיש. אך לאט לאט עובר אלון את מחסום הבושה ומעז יותר ויותר לחשוף את מחלתו של בנו.
הספר הזה רצוף ברגעים יפים, נוגעים ללב אשר אינם משאירים את הקורא אדיש.
לסיכום ספר מעולה מומלץ מאוד לכל מי שאוהב ספרות מקור ישראלית.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
