גיום מוסו ידוע כסופר שכותב רומנים, משולבים במתח, מסתורין ומפלרטט גם עם פנטזיה והעל-טבעי.
המתרגם בחר בשם "מסע אל החיים". בשפת המקור בצרפתית נקרא הספר ET APRES
שפירושו "לאחר מכן". לדעתי, טוב עשה המתרגם שבחר לשנות את השם.
קראתי את רוב ספריו של גיום מוסו שתורגמו לעברית. רובם מרתקים ומקבלים ציונים גבוהים ממני. הנוכחי זוכה לציון בינוני למרות שזה ספרו השני מצאתי כאן כתיבה בוסרית וכמה חללים.
החלק הראשון של העלילה מעורר עניין, ואילו חלק השני שאמור לכפות את הקורא לעמודיו איטי וקצת פחות. למה הדבר דומה? לנהיגה בכביש הערבה ללא פניות, עקומות, נתיבי צד ובתנאי שהנהיגה היא כחוק ולא מעל המותר!
כל העלילה מושפעת מהאוטוביוגרפיה של גיום מוסו כמו: העבודה כמוכר גלידה, תאונת דרכים קשה שחווה וכמעט נהרג ועוד. תוצאות התאונה גרמו לגום מוסו לכתוב את הספר הנוכחי, המגולל חוויה על-טבעית וחזרה מעולם המתים.
אגב, התאונה הזו השפיעה על גיום מוסו בספרים נוספים שלו כמו: "הסנטרל פארק" שתורגם לעברית ועוד.
אז מה יש לנו במרקחת הזו?
הספר נפתח ביום בהיר סתווי ב-1972 באי ננטקט מסצ'וסטס. שני ילדים משתעשעים סמוך לאגם. הילדה ניגשה אל קצה האגם, הושיטה את ידה לעבר עוף ענקי, וכשזה נבהל ממנה היא איבדה את שיווי המשקל, מעדה ונפלה למים. הילד לא היסס, הוא חלץ את נעליו וצלל עם בגדיו לאגם להצילה.
האם הוא הצליח?
מה קרה למציל?
הוא נאבק, עד שהרגיש שהמים הציפו את ריאותיו ואופס... הוא מת? מה הוא ראה? חשכה... ולפתע אור....
לאחר הפרולוג המטריד הקורא נפגש עם דמותו של נתן דל אמיקו. נתן הוא עו"ד שאפתן ושותף במשרד עורכי-דין מצליח בניו-יורק בשם: "מארבל את מארץ". בתפקידו הוא סגן ראש מחלקת המיזוגים והרכש במשרד. ללא ספק תפקיד מכובד, תובעני ומורכב. הוא מתגורר בבניין סן רמו, באחד ממבני הפאר באפר וסט סייד. מדירתו היה אפשר להשקיף על נוף נהדר של מערב הסנטרל פארק. בשתי מילים: החיים דבש! אבל עד אז, נתן גדל עם אם חד-הורית שכילכלה את שניהם מניקיון בתים. כדי לצוף מהעוני שהיווה חלק מבלתי נפרד מחייו הוא שאף להוכיח שחלומות מתגשמים. לימים הפך לעורך דין שעשה חייל, ולהצדקת מעמדו הקדיש שעות רבות למשרתו שהמחיר לכך היה גבוה. נתן נאלץ להזניח את המשפחה הקרובה, והתוצאה לא איחרה לבוא. התא המשפחתי פורק- גירושין מאשתו מלורי ופרידה מבתו בוני.
באחד הימים ולבקשת הבוס הישיר, הגיע למשרדו של נתן אל אמיקו בניו-יורק ד"ר גארט גודריץ'. כשעיניו של נתן פגשו את הרופא במשרדו, הוא חש שראה אותו בעבר. נתן החל להיות מוטרד כאשר אותו רופא חייך, והודיע לו שהוא בכלל לא מכיר את אשלי ג'ורדן (הבוס הישיר של נתן אל אמיקו).
"חשבתי שהוא חבר שלך!"
"זו רק היתה דרך להגיע אליך." (עמוד 18)
מי הרופא?
מדוע ביקש ד"ר גארט גודריץ' ליצור קשר עם נתן אל אמיקו?
למה נתן חש שהוא מכיר את הרופא?
מה מטרתו של הרופא?
רב נסתר על הגלוי.
אם תקראו, את הנסתר תוכלו לגלות עצמאית.
כמו בספריו האחרים של גיום מוסו, גם כאן תמצאו בכל ראש פרק ציטוטים ופתגמים ידועים, שלא תמיד מצאתי את הקשר בין הציטוט לתוכן והדמות שעיטרו את אותו פרק.
קצב הכתיבה ואופן הצגת הדמויות טובה. הרעיונות העל-טבעיים של הסופר מצליחים לרתק, אפילו אותי שאני ידועה כאנטי-פנטזיה. למרות זאת, בהשוואה לספריו הקודמים שקראתי מפרי עטו של גיום מוסו, לא מצאתי עומק בדמויותיו כאן, ואפשר היה לוותר על חלק מהפרטים הלא רלוונטיים לסיפור. כן אהבתי מאוד את הדיאלוגים עם בתו בוני. ילדה מקסימה, שובת לב וחכמה. אי אפשר לעמוד בפניה ולא להתאהב בה.
אני אוהבת את הדמיון של גיום מוסו, אם כי בספר הנוכחי ולטעמי האישי, ההתפתחות היא איטית, ולכן לא הבנתי מדוע הספר הוגדר כמתח... אז, תרגיעו... אין כאן מתח!
לב ליבו של הספר הוא "המוות" והפסקת החיים. כבר כתבתי בעבר בנושא, שאם האדם לא היה יודע שהתחנה הסופית היא "מוות", הוא לא היה חיי את החיים תרתי משמע.
מה המסקנה? תחיו את היום כאילו אין מחר. המוות הוא מעבר לפינה, וזה יכול לקרות בשבריר שנייה. הגבול בין החיים למוות הוא דק, ולכן חשוב למצות כל רגע.
ספר טוב, אבל לא הכי טוב של גיום מוסו ועדיין שווה קריאה.
מובטח לכם סוף מפתיע...
בשורה התחתונה: כל יום שעובר לא חוזר!
לי יניני
נ"ב: הספר עובד לסרטו "Afterwards" זכה לגרסה קולנועית בכיכובו של ג'ון מלקוביץ'. להלן קישור לטריילר
https://www.youtube.com/watch?v=uK5rjw2t_Ac
כנרת, זמורה-מוציאים לאור, מתח-תרגום, מצרפתית: אביגיל בורשטיין 286 עמודים, 2019
