ביקורת ספרותית על חרדים מאת פרדריק בקמן
ספר טוב

---

עברית היא שפה קשה, זה דבר ידוע. מבנה השורש והפעלים, התחביר, ועוד ועוד. גם התרבות הישראלית היא קשה. בשפה הישראלית "חרדים" זה שם כולל לתת קבוצה דתית מסויימת, כזה שבא עם בגדים שחורים, זקן, חצאיות ארוכות ושביסים. שביסים זו מילה לא קיימת, כמעט כמו "טנא", אבל לא נפתח את הנושא הזה כאן. כמו כן "חרדים" זה שם תואר לאנשים שסובלים מחרדות - בין אם הפרעת חרדה פסיכאטרית, ובין אם "סתם" חרדות רגילות ויומיומיות.

אז בספר הזה "חרדים" הוא הסוג השני. שוד בנק מדרדר והופך להיות חטיפה של בני ערובה בתוך דירת מגורים שהיתה בעיצומו של "יום פתוח" שערכה סוכנות תיווך דירות. הספר נמצא כבר בנקודה שבה המשבר נפתר למחצה, החטופים שוחררו, וכעת יש צורך לפענח את האירוע ולצורך זה גם לראיין את המעורבים. וכך מתברר שלדירה להשכרה הזאת, בתאריך המוזר הזה של ערב השנה החדשה, הגיעו כל מיני אנשים, מכל מיני סיבות מוזרות ושונות, וכל אחד נושא עימו את החרדות שלו. החרדות האלה, גם של השוטרים, הן אלה שמניעות את הספר ובעצם גם הניעו את האירוע. רק שעכשיו עוד צריך למצוא את השודד-חוטף.

עברית היא שפה קשה, זה דבר ידוע. היא גם שפה מגדרית במובהק, וזה מה שעושה את תרגום הספר הזה מורכב. במקום שהיה צריך לשמור על עמימות, לתת לקורא לזרום עם אסוציאציות אישיות ותרבותיות שבהן "דוקטור" הוא תמיד זכר ו"מורה" היא תמיד אישה, העברית מחייבת את כותב הטקסט לנקוט עמדה מפורשת. אז נכון שרוב השודדים והחוטפים הם גברים, אבל גם נכון שזה מוזר ללכת על מהלך של שוד בנק בשביל סכום של 6500 קרונות, ולא, נגיד איזה 10 מיליון.

בקיצור, בעוד כולם מחפשים אחרי שודד ולא מבינים לאן הוא נעלם, השוהים בדירה כבר ידעו שזאת אישה והם גם משום מה מעונינים להסתיר את זהותה. בדרך מתברר שכולם מתחפשים, ולא רק השוטר שנכנס לתוך תלבושת של שליח פיצה. כל אחד מהמגיעים לדירה לבש תחפושת של משהו או של מישהו אחר, ואצל כולם האירוע והחרדות נוגע עמוק בחרדות של מי שהם.

ובכן, עוד ספר טוב של בקמן, אנחנו בוויכוח אם הוא הטוב שבהם או רק השני בטיבו. כמו בכל הספרם יש כאן אנשם במשבר קיומי עמוק, האובדנות נמצאת ברקע כל הזמן, מה שמוביל לדיסוננס עם הטון הקליל והכמעט קומי שבקמן בוחר לכתוב בהם את ספריו. מעניין.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על חרדים