לפעמים גם אם אין לסופר יכולת כתיבה רהוטה ומדופלמת מצליח הספר לתפוס פשוט כי הסיפור טוב. אנסה גם אני בביקורת זו להעביר לכם את עיקר תחושותיי בקריאת הספר מבלי יומרות נוספות. בספר אהבה אקסלוסיבית מספרת לנו המחברת את סיפורם האמיתי של סבה וסבתה ניצולי שואה יוצאי מחנות השמדה שלאחר שנים מתום המלחמה קראו באקראיות בעיתון כתבה על ספר שפורסם באמריקה המלמד כיצד להתאבד במינימום כאבים ותופעות לוואי. השניים רוכשים את הספר בוחרים אחת מהשיטות המפורטות בו. כדי להיות בטוחים במינון הכדורים שיש לקחת כדי שההרעלה תצליח ובמהירות הרצויה, הם מתייעצים עם פסיכיאטר פרטי. זה מנסה להניא אותם מהמהלך אך מכיוון שהפנייה הייתה פרטית ובתשלום ידיו היו כבולות. לבסוף מצליחים השניים לסיים את חייהם בעולם הזה כשהם משאירים מאחוריהם משפחה מאושרת ומאוחדת. כפי שציינתי בתחילת הביקורת, הכותבת לא ניחנה ביכולות כתיבה יוצאות מגדר הרגיל, אך עצם התחקותה אחר טרגדיית מותם של סבה וסבתה לשחזור מהלך הדברים עד לפרטי פרטים מעוררת הערצה. נוסף לכך, בהשאלה, נתנה לי העלילה מחשבה כיצד אדם עשוי לשרוד צינים ופחים גדולים אך לבסוף הערה עוקצנית אחת, כגון אותה ידיעה שפורסמה בעיתון על פרסום מדריך התאבדות באמריקה, עלול לעורר את ראש הנחש ממעמקי התת מודע עד שזה יכיש את המחזיק בו. לסיכום ספר קל לקריאה אך פסימי בעיקרו.
















