ביקורת ספרותית על קוד הגיבור - לקחים שנלמדו מחיים שנחוו במלואם מאת ויליאם ה. מקרייבן
ספר בסדר

---

באחרונה יצא בעברית הספר "קוד הגיבור" מאת אדמירל ויליאם ה. מקרייבן (הוצאת מטאור, 2023), מהבולטים שבמפקדי הכוחות המיוחדים האמריקניים. בשנת 1977, כתב, "סיימתי את לימודיי באוניברסיטת טקסס באוסטין והצטרפתי ל'אריות הים'. בשלושים ושבע השנים שבאו לאחר מכן נסעתי ברחבי העולם. ראיתי את הגרוע ביותר שקיים באנושות: מלחמה וחורבן, מחלות ועוני, אכזריות ואדישות. העולם היה מלא בעיות שנראו מתמידות וללא תוחלת, בעיות בלתי אפשריות!" (עמוד 10).

מקרייבן מילא שורת תפקידים מטה ופיקוד, לחם במלחמת המפרץ, ובהמשך פיקד על צוות 6, צוות הלוחמה בטרור הנחשב למעולה שבצוותי ׳אריות הים׳. אבל, ציין, "באותן שלושים ושבע שנים גם ראיתי את הטוב ביותר שבאנושות. נשים וגברים שייחלו לשלום, ששיקמו אומות, שריפאו מחלות ושחילצו עניים מעוני נורא. נשים וגברים שחמלתם הייתה כה עמוקה, שאכזריותם ואדישותם של אנשים אחרים החווירו לעומתה. נשים וגברים שבאו מכל שכבות החיים, מכל רקע סוציואקונומי, מכל גזע, מכל אמונה, ומכל מגדר ונטייה" (עמוד 10). הלקח שלו היה "שהגיבור נמצא בכל אחד מאיתנו" (עמוד 10). זה תלוי רק בנו.

כשהיה סגנו של הגנרל סטנלי מקריסטל במפקדת המבצעים המיוחדים המשולבים (JSOC) חלה מקרייבן בלוקמיה. אבל למרות שלכאורה מצבו היה חמור הרופא המומחה שעמו נועץ לא נשמע מודאג. "האופטימיות שלו הייתה מידבקת. יכולתו להשרות תקווה שחררה אותי מנטל הפחד" (עמוד 88 ), כתב. כעבור חצי שנה החלים ושב לפיקוד על כוחות בשדה. "בארבע השנים הבאות המשכתי להוביל את כוחות המבצעים המיוחדים ברחבי העולם. בשנת 2011 פיקדתי על הכוחות שנקמו באוסמה בן לאדן. משנת 2011 ועד שנת 2014 פיקדתי על כל המבצעים המיוחדים של ארצות הברית" (עמוד 89), סיפר. הכל בגלל אותו רופא מלא אופטימיות מדבקת. תקווה הסביר, היא תפקידו של הגיבור.

בשנת 1970, כתב קרייבן, "יחידה של הכוחות הצבאיים המיוחדים, ה'כומתות הירוקות', ביצעה מבצע חילוץ בצפון וייטנאם כדי לשחרר כמה מהשבויים ששהו במחנה שבויים שנקרא 'סון טאי'" (עמוד 90). התברר שיותר משישים שבויים אמריקנים הוחזקו כאסירים במחנה והיחס אליהם היה אכזרי. נדרשה פעולה מהירה. "בעשרים ואחת בנובמבר עלו חיילי 'הכומתות הירוקות' על שישה מסוקים, טסו כאלף קילומטרים מתאילנד ללאוס ומשם חצו את הגבול אל צפון וייטנאם" (עמוד 90). כבר בתחילת הפשיטה, "ברגע שנכנסו למחנה הם חטפו אש. לאחר קרב אינטנסיבי שבעקבותיו נהרגו ארבעים ושניים מחיילי האויב, התגלה למרבה הצער שהשבויים הועברו למקום אחר. המודיעין העלה לאחר מכן שהצפון וייטנאמיים העבירו את האמריקאים חודשים לפני כן בשל בעיה באספקת המים למחנה" (עמוד 90). מבצע החילוץ, עליו פיקד קולונל ארתור "הפר" סיימונס, "היה כישלון מוחלט, או כך חשבו החיילים. רק לאחר שנתיים, כשהשבויים האמריקאים שוחררו, הובנה ההשפעה המלאה של הפשיטה" (עמוד 90).

במפגש של לוחמי ומפקדי הכוח הפושט עם השבויים ששבו ארצה בשנת 1973 בסן פרנסיסקו התברר שהשבויים סיפרו סיפור אחר. "ידענו שלא שכחו אותנו" (עמוד 90), אמר אחד מהם. "החיילים שבאו לחלץ נתנו לנו תקווה. מהיום ההוא ידענו שנוכל לעמוד בכל ניסיון שיבוא" (עמוד 91), אמר אחד אחר. מכאן, כתב מקרייבן, שקוד הגיבור הוא: "אשתמש בכישרונותיי הייחודיים כדי לתת השראה לאחרים, וכדי להעניק להם תקווה שמחר יהיה יום טוב יותר" (עמוד 92). צריך לומר, מקרייבן כותב על גיבור, אך מתכוון למעשה למנהיג. זהו ספר על מנהיגות וככזה הוא ספר מרתק לקריאה שכתב איש שהיה שם בכל דרג כמנהיג צבאי, ואינו מביא דוגמאות רק מעולם התוכן שלו.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על קוד הגיבור - לקחים שנלמדו מחיים שנחוו במלואם