ביקורת ספרותית על מבחר סיפורי צ'כוב (1955) מאת אנטון צ'כוב
ספר מעולה

---

אני מודה ומתוודה עם יותר מקורטוב של בושה - במשך השנים קראתי מעט מאוד סיפורים של צ'כוב, אף על פי שאני חובבת ספרות רוסית וקראתי לא מעט תרגומים של ספרות רוסית. את מחזותיו הידועים של צ'כוב קראתי ולמדתי במהלך לימודי התיאטרון שלי לפני שנים, אבל אל סיפוריו כמעט שלא התוודעתי.
בשנה שעברה קראתי את אסופת סיפורי צ'כוב "פריחה שנתאחרה" בתרגומה של נילי מירסקי, לפני כחודש וחצי קראתי את הביוגרפיה של צ'כוב שכתב אנרי טרויה, ואתמול סיימתי לקרוא את כל הסיפורים והמחזות של צ'כוב שמצאתי בספרייה העשירה והמטופחת שלי. הספר הזה סיכם את הקריאה הצ'כובית שלי, לעת-עתה.

הקובץ הזה כולל את הסיפורים: אריאדנה, אסון, הכלה, יפהפיות, על האהבה, הגברת עם הכלבלב, מכשפה, ממשלת הנשים, לצון, הקפצנית, השופט-החוקר, האולם מספר 6, מעשה לא טוב, איכרים, בגיא, בבית המשפט, אינפורמציה, הנזיר השחור, כנורו של רוטשילד, בעגלה, גוסב, בית ישן, אנה על הצואר, כאב לב.

מה אומר? מבין הסיפורים שמופיעים בקובץ הזה, כנראה שאת "כינורו של רוטשילד" ואת "יגון" (כאן תורגם, "כאב לב") אוכל לקרוא אין ספור פעמים מבלי להתעייף, ומתוך הקובץ בתרגומה של מרסקי, "מעשה משעמם" הוא האהוב עלי ביותר. חלק מהסיפורים הם סיפורי אווירה, חלקם מספרים סיפור ובעלי פואנטה. חלקם טובים יותר וחלקם מצאו חן בעיניי פחות, אף על פי שלפעמים עדיף לקרוא סיפור בינוני של צ'כוב מאשר דברים אחרים. על יכולת התיאור שלו את החיים ברוסיה בימיו ועל היכולת שלו לחדור לנפש האדם הרוסי ובכלל ולחשוף אותה בפני הקוראים, חבל להכביר מילים. רבות כבר נכתב על כך, וצ'כוב לא זקוק להמלצות ממני.

אבל גם אם לא תרצו לקרוא את צ'כוב לעולם, אני מפצירה בכם ברעד וכשדמעות בעיניי (כולם אצל צ'כוב מעבירים את חייהם ברעד, כשדמעות בעינייהם) - קיראו את "האולם מספר 6"! זו אחת מיצירות הספרות המדהימות והמרגשות ביותר שקראתי מימי, וקראתי לא מעט. צ'כוב, שכתיבתו נחשבת באופן כללי נטורליסטית, חוצה כאן בעדינות את גבולות הסוגה, ומכין את הקרקע לבואו הקרב של קפקא.

» ביקורות נוספות של קרן
» ביקורות נוספות על מבחר סיפורי צ'כוב (1955)