ביקורת ספרותית על חיים אחרים - משפחת טוד #2 מאת קייט אטקינסון
ספר טוב

---

הי, טוב, וואו. נכנסתי לראות מה אחרים חשבו על הספר הזה, ואז גיליתי שאין. אין כאן סקירות על הספר הזה, ואני הסקירה הראשונה, אז לכבוד הוא לי. וזה קצת מוזר, אבל לא באמת, כי אמנם הספר יצא בעברית ב-2019, שזה אומר לפני שלוש שנים, אבל לא כל ספר שיוצא מגיעים לקרוא, גם אם זו סופרת מוכרת יחסית כדוגמת קייט אטקינסון, וגם אם קוראים - לא כל ספר שקוראים מגיעים לכתוב עליו. בוודאי שזה סביר בשנים האחרונות עם התעבורה באתר שהולכת ומצטמצמת.

גם אני הגעתי לקרוא אותו רק במקרה, ראיתי אותו אצל אחותי. יכול להיות שאם האוטו שלי לא היה מתקלקל באותו יום, ואם לא הייתי מניחה אותו במוסך, ואם המוסך לא היה צריך יום שלם כדי להבין שהתקלה היא לא במצתים ולא בסלילים אלא במזרקים מה שהשאיר אותי שעות בהמתנה בבית של אחותי שנמצא מרחק הליכה מהמוסך - אם לא כל זה לא הייתי מסתכלת בעיון בספריה שלה, ולא הייתי רואה את הספר. וגם היא, מסתבר, רכשה אותו במקרה ממש ובניגוד להרגלה. היא גם העבירה לי את חוות דעתה, היינו שהספר הוא מהספרים הפחות טובים של קייט אטקינסון.

אם כך, מה הם הספרים היותר טובים שלה? אז יש את "מתי כבר יהיו חדשות טובות" שסיווגתי כמותחן טוב, אבל לא כתבתי עליו סקירה, כי קראתי אותו לפני שנרשמתי לאתר ולא טרחתי לשחזר את הסקירה. בעקבות "מתי יהיו חדשות טובות" קראתי שני ספרים שהם גם מותחנים - "אקדח במערכה הראשונה" ו"מקרים אבודים", ועל שניהם חשבתי שהם בינוניים ותו לא. והספר "מאחורי התמונות במוזיאון" שאותו לא קראתי.

אה, וגם "חיים אחרי חיים" שמוזכר על הכריכה האחורית ושאותו לא קראתי, אבל כן קראתי עליו ביקורות טובות כאן באתר ועל כן סיווגתי אותו תחת הכותרת "לקרוא מתי שהוא", מה שטרם עלה בידי לבצע ואולי חבל שכך. בדיעבד עכשיו אני מבינה משהו שלאורך כל הספר חיים אחרים לא הבנתי ועכשיו הוא ברור יותר- לכל אורך הספר ישנה דמות בשם אורסולה, אחותו של הגיבור הראשי, וההתייחסות אליה פמיליארית בצורה לא ברורה. אלא אם מבינים שזה ספר המשך או סוג של, ובספר הקודם היתה אותה אורסולה הדמות הראשית. הייתי מצפ שאם ספר הוא ספר המשך זה יהיה דבר שמצוין על הכריכה, לא משנה.

אז מה יש לנו פה, אתם שואלים. נכון, צריך לספר מה יש לנו פה. אז יש את טדי טוד, שזה שם מוזר, והוא אנגלי, וכאמור הוא אח של אורסולה למי שמכיר, ואני לא הכרתי. הוא ילד, ויש לו ילדות די משעממת חוץ מזה שדודה שלו כתבה סדרה ארוכה של ספרי ילדים שגיבורם אוגוסטוס נוצר בהשראתו. אני גם הייתי רוצה כזה, וכל מה שיש לי זה סיפור שסבא שלי כתב, ואפילו לא בהשראתי, הוא רק שינה את שם הגיבורה כך שיהיה השם שלי ואני אהיה שמחה. אבל לטדי טוד יש סדרת ספרים כזאת. הוא מתבגר, ומתגייס לצבא, ושם הוא טייס, די לרוע מזלו, בטייסת שהפציצה את גרמניה במלחמת העולם השניה. נכון שזה מעשה גדול, אבל הוא לא מרגיש ככה, ולמעשה כל גיחות ההפגזה האלה מפחידות בזמן הווה ורודפות אותו לאחר מכן. הוא מתחתן עם ננסי, כותב טור קבוע בעיתון ויש לו ילדה בשם ויולה שאותה הוא מגדל כהורה יחידני ואולי לא כל כך מוצלח. או שזו רק החוויה של ויולה. ויולה עצמה היא אם די מזעזעת לילדים שהיא מגדלת באורח חיים זר לחייו של אביה, ובכל זאת נוצר ביניהם קשר טוב, לפחות עם הנכדה ושמה ברטי, ולזמן קצר גם עם הנכד, עד שמשהו משתבש. טדי מזדקן והוא מת, ויולה בינתיים מתבגרת ומשלימה עם חייה.

מה שתיארתי הוא לא בהכרח קו הזמן שבו הספר עצמו בוחר להתנהל. כמו מסלולי המטוסים מעל אירופה המופגזת המנסים להתחמק מנשק נגד מטוסים גם מסלול הסיפור מזגזג בין תקופות זמן שונות, זה מקשה על הקריאה ומתיש את הקורא במעקב אחרי הדמויות ומה קרה להן בפערי הזמן שנוצרו, וגם בתהיה מאיזה חלק בחייו טדי מנסה לחמוק שוב ושוב. האם זה קשור למה שאירע לננסי וגרם לו להיות אב יחידני לילדה יחידה? אולי. אבל מה באמת קרה לננסי מגיע בעלילה והסיפור ממשיך. האם זה מה שהיה מוקש הקשר בינו ובין ויולה? ואיך זה שאבא שכל כך מנסה להיות נחמד ולעשות את הכל כמו שצריך ובכל זאת הקשר בינו לבין הבת שלו נהיה כל כך מקולקל? מה קרה בנישואים שלה, ולמה היא גידלה ילדים בהזנחה עמוקה כל כך. אז הסיפור הולך ומתפתל הלוך ושוב בין תקופות, וזה לא קל לקרוא ולעקוב אחרי הכל. אני מניחה שגם לא היה קל לחיות את הכל. הספר הזה הוא ספר שצריך לקרוא עד הסוף כדי להבין אם הוא טוב או לא, אם הדרך המבלבלת שבה הוא מוצג היא עקרונית לתוכן או לא. והיא כן.

בסוף, זו המלחמה שמהווה ציר משמעותי בחייו של טוד. וזה ספר אנטי מלחמתי. אני לא יודעת אם זה נכון להתייחס ככה לצד של הטובים במלחמת העולם השניה, כי בנות הברית בסופו של דבר לא השמידו אנשים בהשמדה המונית וכן נלחמו במי שכן. עם זאת אטקינסון מעלה את השאלה של הכדאיות של הפצצת אוכלוסיה אזרחית של האויב במטרה לייצור דמורליזציה, והיא מפנה את שאלת העלות מול התועלת - המחיר שאנשי צוות האוויר שילמו, בחייהם ובבריאות נפשם, לעומת התועלת של המעשה למאמץ המלחמתי. אני לא מספיק יודעת היסטוריה כדי לדעת את התשובה. אבל זה הסיפור של אטקינסון, והוא אנושי גם אם מפותל ולדעתי שווה את מאמץ הקריאה.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על חיים אחרים - משפחת טוד #2