״הרגע הנוכחי״-גיום מוסו

הוצאת כנרת זמורה
239 דף

סיימתי ביום את הספר, לא הצלחתי להוריד מהידיים.

פרנק קוסטלו מעניק לבנו ארתור ירושה, שזה בפני עצמו מוזר, כי לא היה לו קשר טוב עם אביו. הוא הוריש לאחיו ואחותו את המפעל והכספים ולו הוא רוצה להוריש את המגדלור ״עשרים וארבע הרוחות״ ובקתה.
אבל, יש שני תנאים לקבלת הירושה. לא למכור אותה לעולם, כי היא עוברת כבר 3 דורות ולא לפתוח את דלת המתכת שהוסתרה מאחורי לבנים.
מה מסתתר מאחורי בקשת הירושה הזו? מה יש בתוך המגדלור?
כמובן ארתור שסבל מיד קשה מאביו שלימד אותו לקח כואב ״אל תסמוך על אף אחד וגם לא על אבא שלך״, החליט לא להקשיב לו וישר פתח את דלת המתכת.
מאותו רגע, חייו משתנים ללא היכר.
הוא מכיר את סבו סאליבן, שמסתבר שהוא לא מת כפי שפרנק אמר לו, בצורה זו הוא גם מכיר את אהבת חייו, אליזבת (ליסה) איימס.
שני אלו עוזרים לו בקיום המוזר שלו.
סוף הספר מפתיע ברמת על שממש לא ציפיתי לכך.
יש לי מילה אחת לכתוב על הספר!
וואו!!!!!!!!!!
בהחלט, לגמרי, בטוח
מומלץ!!!!!!

הנוסע בזמן - בגרסה המודרנית

אדון קוסטלו יורש מגדלאור 24 הרוחות עם התנייה אחת , לא לפתוח חדר חסום בתחתית המגדל
כי תיפול עליו קללת 24 הרוחות שאחריה שום דבר לא ישאר או יזכר כפי שהיה
מה עושה אדון קוסלטו? פורץ את החדר...
ואז....

מתחיל מסע בזמן של 24 שנה בו הוא מתעורר ליום אחד בשנה
פוגש את סבא שלו - ששט בזמן 24 שנה בעבר ונותן לו עצות איך לצלוח את המסעות בזמן

24 שנה אדון קוסטלו מתעורר כל יום, במקום אחר שונה והזוי ליום אחד בשנה
הוא מספיק להתאהב להתחתן להוליד ילדים ולהיות עם סבא שלו

אבל קללת 24 הרוחות והסוף שלה הולכים ומתקרבים - שום דבר לא ישאר, שום דבר לא יזכר

הסוף - הופך את כל מה שהיה עד כה.

ספר זורם סוחף וקליל...תהנו

גיום מוסו בספר מעולה.
אני אוהב את הכתיבה של מוסו, ובעיקר את היכולת שלו לספר סיפור שנוגע-לא-נוגע בהגיון ובדימיון.
הסיפורים שלו נראים "כאילו אפשריים" וגם כשהוא מספר משהו דימיוני אז הוא מתכתב כל הזמן עם אירועים אמיתיים.
וכך גם בסיפור הזה. דילוג בין זמנים ועולמות ובדרך מרתקת.
פשוט תענוג, ומומלץ בחום.

רומן מעניין עם עלילה נושקת למדע בדיוני. העלילה מדהימה המערבבת רומנטיקה, מתח ודמיון מטורף. אכן גיום מוסו אחד הסופרים הגדולים.