ספר בסדר
 
		
		
		
			הביקורת נכתבה ביום שלישי, 18 בינואר, 2022
ע"י michalus
		
		ע"י michalus
על פניו הספר, הסיפור והתוכן הם בדיוק הסגנון שלי.
כי מה מרתק יותר מהיסטוריה ושואה.
דצמבר 1938 רובי ומרסל, מכירים באופן אקראי בבית קפה במנהטן,
היא אמריקאית, הוא צרפתי , הם מתאהבים אהבת בזק, נישאים
ועוברים להתגורר בפריז עיר האהבה.
מלחמת העולם השנייה בפתח, כולם משלים את עצמם שהגרמנים יובסו,
אך הדברים מתרחשים אחרת, רצועות ההגנה קורסות,
והצרפתים הופכים בני ערובה בתוך מדינתם שלהם.
ניסיתי להתחבר לעלילה, אבל משהו בסגנון הכתיבה בלם אותי
והוריד לי מוטיבציה להמשיך לקרוא,
או כמו שרוני כתב באחת הביקורות "קצת רומן רומנטי רדוד".
כך גם הרגשתי.
יש הסוברים שהספר הזה הוא גירסה מוצלחת יותר מהספר "הזמיר"
אני חושבת בדיוק הפוך! העניין תלוי בסגנון כתיבתו של הסופר,
כמו הרבה דברים אחרים. כל אחד נמשך לאופי אחר של כתיבה.
גם את "לבד בברלין" אהבתי אפילו יותר, הספר בעיניי היה חזק,
מרתק, מפחיד ומעורר מחשבה.
לסיכום, הגעתי לעמוד 67 וחדלתי.
									11 קוראים אהבו את הביקורת
							
		
	
			טוקבקים
		
	
			
		+ הוסף תגובה
		
			
		
					
		
		| michalus
					(לפני 3 שנים ו-9 חודשים) 
						
						לטעמי האישי "הזמיר" חזק פי כמה.   'הדירה ברחוב אמלי' מרגיש כמו חיקוי פחות מוצלח למקור. | |
| מיקה
					(לפני 3 שנים ו-9 חודשים) 
						אוהבת את זה ואוהבת את הזמיר - הם מנגישים באופן קריא וטוב
						סיפורה של תקופה והתמודדויות שונות. | |
| חני  
					(לפני 3 שנים ו-9 חודשים) 
						יש לי את הזמיר.
						תודה על הסקירה. מנסה חזכור מה קראתי שלה. | |
| מורי
					(לפני 3 שנים ו-9 חודשים) 
						לבד בברלין הוא אחד הספרים הקלושים אותם קראתי.
						
					 | 
			
			11 הקוראים שאהבו את הביקורת
		
	
		 
		 
		 
			
 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		