ביקורת ספרותית על אהבה אבודה - פרוזה # מאת אליסון ריצ'מן

---

כריכת הספר כל כך מתעתעת שכמעט ולא קראתיו.
מה לא קראנו על השואה ותמיד יש עוד...הפעם סיפור יהודי צ'כיה וגיטו טרזין כאשר מככבים כאן שני נאהבים שהמכונה הנאצית האכזרית
מפרידה ביניהם וגורמת לטלטלה בחייהם.
סיפור לא פשוט והיה קשה להניח את הספר מבלי לסיימו.
לפני כחמש שנים אמה של שכנתי נפטרה וכשהלכתי לנחמה סיפרה לי את סיפורה. האם נולדה בצ'כיה וכשפרצה המלחמה הועברה עם כל משפחתה לגיטו. כל משפחתה של האם נכחדה ורק היא שרדה. לאחר המלחמה חזרה שבורה ומרוסקת לבית הוריה ושם מצאה שבבית גרים אנשים זרים ולא זו שלא הוכנסה גם גורשה משם בבושת פנים.
היא נדדה ברחבי המדינה עד שהגיע לאזור הקרפטים שם בנתה את עצמה איכשהו, נישאה והביאה לעולם שתי בנות, אחת מהן היא דבורה שכנתי שנישאה והקימה משפחה לתפארת. האחות לא נישאה וטיפלה באם עד יום מותה.
כשהצעתי לדבורה לקרוא את הספר היא סירבה בנימוס ואמרה שהכאב של אמה עבר אליה והיא לא רוצה להוסיף עליו. כיבדתי. והבנתי לאחר שנים של שכנות את העצבות שיש לאשה הזו. עולמם של המוני אנשים נהרס וזה מקרין הלאה.
ממליצה מאד.

» ביקורות נוספות של יפה
» ביקורות נוספות על אהבה אבודה - פרוזה #