ביקורת ספרותית על סקרלט סטון מאת ג'ול אי. אן
בזבוז של זמן

---

אם הייתי יכולה הייתי נותנת לספר הזה -5 כוכבים כי זה הספר הכי נוראי ומבחיל שקראתי בכל החיים שלי,
תקשיבו אני אוהבת רומנים אפלים על מאפיה ועל כל השטויות האלה אבל הגבול שלי זה אלימות נגד נשים או אלימות במערכת יחסים בכללי, ואני יכולה להבטיח שהספר הזה חצה את הגבול הזה ובגדול! יש לנו את הדמות הראשית סקרלט שבמילא כבר סובלת מתחילת הספר מסרטן {או משהו כזה אני לא זוכרת} ומאבא בכלא אז למה הסופרת בחרה להעביר אותה את כל החרא הזה ובשביל מה? בשביל גבר משעמם ואלים? כי זה מה שהוא היה, תיאו היה דמות גברית רעה עם עבר "עצוב" שמוציא את הכעס שלו על נשים. עם כל הכבוד, אני מבינה שיש אנשים שנהנים מסקס קצת אלים אבל אתם מצפים שאני אאמין שמישהו באמת נהנה להזרק לרצפה עירום ובאגרסביות כמו סמרטוט והוא לא נמצא בהכחשה? שלא נדבר שאפילו המקסימום הוא לא התאמץ עליה בסצנות הסקס, לא דאג לה אחרי הסקס והתעללות שעברה בגללו ובטח שלא במהלך הסקס עצמו, תגידו מה שתגידו אבל גבר שלא עושה את המקסימום הוא פשוט דגל אדום אחד גדול. החלק הכי גרוע היה כשהוא ליטרלי ניסה להרוג אותה ואז היא חזזרה אליו כי היא הייתה בהריון. ובואו נדבר על העלילה שבכלל הייתה הזיה אחת גדולה, פתאום התיאו הזה נמצא בלהקת רוק [?] ובדרך קסומה וטיפשית סקרלט החלימה מהסרטן, כמה פתטי זה יכול כבר להיות? אז בואו נסכם את הספר , דמויות? 0 עלילה? 0 אירוטיקה? 0 סך הכל? 0 .
אני חושבת שהסופרת הייתה על פטריית הזיה כשהיא כתבה את הספר הזה.
תעשו לעצמכם טובה ואל תבזבזו את הזמן שלכם על הספר הזה...

» ביקורות נוספות של .
» ביקורות נוספות על סקרלט סטון