ביקורת ספרותית על להתחיל עם למה - כיצד מנהיגים גדולים מעוררים השראה לנקוט פעולה מאת סיימון סינק
ספר לא משהו

---

ב-12 בספטמבר, 1962, הגיע נשיא ארצות הברית ג׳ון פ. קנדי לאוניברסיטת רייס, שם הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד. בטקס קבלת התואר הכריז קנדי על אתגר חדש שקיבלה על עצמה ארצות הברית, להנחית אדם על הירח. "אנו בוחרים ללכת לירח. אנו בוחרים ללכת לירח בעשור הזה ולעשות את הדברים האחרים, לא כי הם קלים, אלא כי הם קשים, כי מטרה זו תשמש לארגון ולמדידת מיטב האנרגיות והכישורים שלנו, כי האתגר הזה הוא אחד שאנו מוכנים לקבל, אחד שאנו לא מוכנים לדחות, ואחד שאנו מתכוונים לזכות בו, וגם באחרים", אמר אז קנדי. הנאום, נחשב למה שהתניע מאמץ קולקטיבי של העם האמריקני כולו, לטובת המאמץ. ואכן ארצות הברית הנחיתה אדם על הירח בשנת 1969, לפני ברית המועצות, או כל מדינה אחרת. קנדי נרצח בשנת 1963, אבל ארצות הברית לא ויתרה על האתגר עד שעמדה בו.

בספרו "להתחיל עם למה" (הוצאת אופוס, 2020) בחן סיימון סינק, סופר ומרצה בריטי-אמריקני, אנתרופולוג בהכשרתו, מנהיגים וארגונים מצליחים במטרה להבין מה גרם להם להצליח. לשיטתו הכל מתחיל בלמה, המניע שבשמו הם פועלים. "מנהיגים לא מתחילים אף פעם עם מה שצריך לעשות. מנהיגים מתחילים עם הלמה אנחנו צריכים לעשות דברים. מנהיגים מעניקים את ההשראה לפעולה" (עמוד 244), כתב סינק. דוגמה לכך היא בסיפור הידוע על יצרן המכוניות הנרי פורד שנהג לומר "אילו הייתי שואל אנשים מה הם רוצים, הם היו עונים לי סוס מהיר יותר" (עמוד 70). ארגונים מצליחים, כתב, ממקודים בלמה ולא במה. יצרנים כמו "קריאייטיב" אמרו לציבור מה המוצר שלהם, נגן MP3 למשל, "ואפל אמרה לנו למה אנחנו צריכים אותו" (עמוד 55). נחשו מי מכר יותר, אבל בעיקר יצר חיבור מתמשך עם הלקוחות שלו?

"לא חשוב רק מה ואיך אתם עושים. חשוב יותר שהמה והאיך שאתם עושים יהיו עקביים ללמה שלכם" (עמוד 181), כתב המחבר. יש בכך מן הצדק, ולא בכדי המשימה בפקודת המבצע בצה"ל שנייה למטרה ונגזרת ממנה. נדרש מתאם בין הלמה, כלומר המטרה, לבין האיך והמה, כלומר המשימה והכוחות והמשימות. דוגמה לכך היא הסיפור הנפלא שהביא המחבר על "קבוצה של מנהלים בתעשיית הרכה האמריקנית שנגרעה ליפן לראות פס יצור יפני. בסוף הקו הורכבו הדלתות על ציריהן, כמו באמריקה. אבל משהו היה חסר. בארצות הברית, בשלב הזה היה פועל יצור דופק בפטיש מצופה בגומי על שולי הדלת כדי לוודא שההתאמה מושלמת. ביפן, לא היה תפקיד כזה. המנהלים שאלו בהשתאות היען השלב שבו הם מוודאים שהדלתות אכן מתאימות בשלמות. המדריך היפני הביט בהם וחייך בביישנות. "אנחנו מוודאים שיש התאמה כבר בשלב התכנון". במפעל המכוניות היפני לא בדקו את הבעיה וצברו מידע כדי להחליט על הפתרון הטוב ביותר – הם תכננו את התוצאה שהם רצו כבא מההתחלה. אילולא היו מגיעים לתוצאה הרצויה, הם היו מבינים שזה קרה בגלל החלטה שהם קיבלו בתחילת התהליך" (עמוד 22). זו דוגמה למתאם נכון בין הלמה לאיך והמה.

אי אפשר להצליח לבד, כתב סינק. בריגדיר ג'ון ג'מפר, לימים מפקד חיל האוויר האמריקני, "היה טייס F-15 מנוסה שצבר אלפי שעות טיסה" (עמוד 119). ג'מפר, כתב סנק, "הטיס כמעט כל כלי שהיה לחיל האוויר האמריקני, ממטוסי מטען ועד למטוסי קרב. הוא זכה לעיטורים ולכבוד, פיקד על כנף טייסות קרב והיה ההתגלמות של כל מה שטייס קרב אמור להיות" (עמוד 119). אבל בוקר אחד, בתרגיל אווירי מעל נבדה, הוא נכשל בתרגיל ומטוסו יורט. קצינת הבקרה האווירית, סרן לורי רובינסון שליוותה את ג'מפר בתרגיל מחדר הבקרה בבסיס חיל האוויר נליס, ניסתה בכל כוחה להסב את תשומת ליבו לאויב מדומה אך ג'מפר התעלם ממנה. "הוא שכח שהוא חלק מקבוצה. הוא שכח שמה שעושה אותו טוב כל-כך בעבודתו, הוא לא היכולות שלו. ג'מפר היה אחד הטובים כי היו אחרים ששמרו עליו. תשתית רחבה של אנשים שהוא לא ראה" (עמוד 120). בשנת 2011 לורי רובינסון, בקרית הטיסה שניסתה להסב את ג'מפר לאיום על מטוסו בתרגיל, היא כבר בריגדיר גנרל בעצמה. ועדיין מחפשת "דרכים לפנות לאנשים אחרים נתיבים שיאפשרו להם לדחוף את עצמם ואת הארגון קדימה. "הזמן לחשוב על עצמכם עבר. אתם לא מה שחשוב פה, אלא הקצינים שיבואו אחריכם", היא הזכירה לחניכיה בתפקידה כמדריכה באקדמיה לטייסי קרב. "אם מספיק מאיתנו יעשו את זה", היא מוסיפה ומתכוונת ללמה היא עושה את מה שהיא עושה, "נשאיר אחרינו צבא וארץ במצב טוב יותר ממה שהיו כשקיבלנו אותם, וזה בדיוק העניין, לא?" ותחושת המטרה, הידיעה הברורה למה היא באה לעבודה, היא אבן הפינה בהצלחה של גנרל רובינסון" (עמוד 120).

"ובזמנים קשים ומול סיכויים קלושים, מעטים היו שואלים את ארצם מה אני יכול לעשות בשבילך במקום מה את יכולה לעשות בשבילי, המטרה שסביבה הציג ג'ון פ. קנדי את נשיאותו. מנהיגים גדולים הם אלה שאנחנו סומכים על תחושות הבטן שלהם. שמבינים שהאומנות באה לפני המדע. הם קודם כובשים לבבו ואחר כך את התודעה. הם אלה שמתחילים עם למה" (עמוד 71). אכן, כך פעלו ופועלים מנהיגים של ממש לאורך ההיסטוריה.

סינק יודע לכתוב, והסיפור שלו קולח ומרתק לקריאה. מנגד, נראה, שהמחבר הביא עוד ועוד טיעונים שתמכו באותו טיעון, שביסס כבר בהתחלה. רוצה לומר, הוא הצליח לנפח הרצאה בת 20 דקות לכדי ספר. זה נחמד למכירות, אבל לא חיוני לקורא. בקיצור, סינק עלה על משהו, תקדישו 20 דקות להרצאה, ותרו על הספר.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על להתחיל עם למה - כיצד מנהיגים גדולים מעוררים השראה לנקוט פעולה