ביקורת ספרותית על החטא ועונשוקו מאת זזי קרינר
ספר מעולה

---

ביקורת על ספרי ילדים היא תמיד שונה מביקורת על ספר פרוזה, כי השפה עצמה לא תמיד מספיקה כדי ליהנות מהספר, וצריך שמאפיינים נוספים יתמכו בספר ובנקודה שהוא מיועד לספק. האריה שאהב תות, למשל, נהנה משפה נ-ה-ד-ר-ת, אבל הציורים אבוי לא לגמרי מתיישבים לי באווירה הכללית.
אבל הספר הזה למעשה לא נפל באף קטגוריה*.
זהו ספר קטן (במהדורה הראשונה בעיקר) וקצר יחסית, מהמהירים האלה של משפט-שניים לעמוד, האיורים של רפאלה צרפתי עדינים ומהווים איזון לטקסט שמופיע בכל דף, והטקסט הוא ממש, אבל ממש, קורע מצחוק!
זה סיפור שלם שמסופר כשבראש כל מילה מופיעה האות ש.
כך שהמטרה הדידקטית של הספר היא הקניית ביטוי נכון של האות, על שלל מופעיה בשפה העברית.
אבל האמצעי החינוכי הזה (שסביר שמופיע בכל ספרייה של קלינאיות תקשורת), יותר מסביר שיפיל מצחוק כל קהל שיהיה לו ובמיוחד את הקהל הבוגר שייקלע לאזור, כך לפחות מניסיון אישי.
בשורה התחתונה - ממליצה.
* משפט אחד לקראת שוף השיפור עם איזה שטוזה שמופיעה בו קצת שיבשה לי את ההנאה מהשיפור, אבל חוץ מזה הוא נפלא (:
הספר מתחיל כך:
שפן שלא שתה שנה שלמה שום שוקו,
שתה שלוק שלם של שוקו.

» ביקורות נוספות של בירה
» ביקורות נוספות על החטא ועונשוקו