ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 11 ביולי, 2020
ע"י פרל
ע"י פרל
באימון המילואים האחרון, בהמלצת קצין בכיר, חזרתי לספר המופת "מסע הרבבה" (הוצאת משרד הביטחון, 1984) שכתב כסנופון האתונאי, שבמאה ה-4 לפנה"ס פיקד על 10,000 שכירי חרב יוונים (הופליטים) במסע נסיגה מלב האימפריה הפרסית בה לחמו ועד ליוון.
צבא שכירי החרב היווני נשכר על־ידי הנסיך הפרסי כורש בכדי לסייע לו להדיח מכס המלוכה את אחיו. אולם כורש נהרג בקרב. מפקדי הצבא היווני ביקשו אז לשאת ולתת עם המלך הפרסי, אך במהלך הפגישה בין הצדדים רצחו אותם חייליו של המלך.
לאחר שנרצחו מפקדיהם בחרו היוונים, באותו אופן דמוקרטי שאפיין את חלק מערי הפוליס שלהם מפקדים חדשים."במחנה־הצבאי היה אתונאי אחד ושמו כסנופון, שלא היה מצביא או מפקד, אף לא חייל־מן־השורה. הוא הסתפח למחנה משום שפרוקסינוס, ידידו, הזמין אותו מביתו והבטיח לו לעשותו ידיד של כורש" (עמוד 81). כסנופון (שגם כתב את סיפור המעשה) נבחר לאחד ממפקדי הצבא, ופיקד על המשמר־העורפי. היתה זו המשימה המורכבת ביותר שכן הצבא הפרסי רדף אחר היוונים ללא לאות.
"לא נותר לכסנופון אלא לזרוע פחד בלב האויב העוקב אחריהם, לבל יעוט על החיילים התשושים. הלילה כבר ירד, והאויב קרב ובא בקול גדול, שכן אנשיו הסתכסכו בגין השלל. או־אז זינקו אנשי המשמר־העורפי, שהיו כשירים, והסתערו על האויב" (עמוד 122), שנמלט כל עוד נפשו בו.
בהמשך נעשה כסנופון למפקד הצבא כולו והוביל אותו במסע הארוך, המפרך ומרובה התלאות, הביתה. לחייליו אמר: "דעו לכם כי אתם נלחמים עכשיו למען יוון; שאתם נלחמים למען הדרך אל ילדיכם ואל נשותיכם" (עמוד 100). כסנופון היה מפקד נועז, שהקפיד על דוגמה אישית, ונסך באנשיו תחושת מסוגלות וביטחון. "אתם יודעים היטב, שלא בכמות ולא בעצמה קוצרים ניצחונות במלחמה. לא, אך כאשר צד אחד יוצא כנגד האויב במוראל גבוה יותר, בעזרת האלים, אין אויביו יכולים לעמוד בפניו" (עמוד 85), אמר להם. כלל זה נשאר נכון.
הוא כתב על עצמו בגוף שלישי והקפיד לשלב בסיפור והומור וביקורת עצמית שהופכים את סיפורו לקריא מאוד ומוסיפים לו אמינות. ספרו ("אנאבסיס" ביוונית) הוא ספר מופת שתופס מקום של כבוד בספרות הצבאית והקריאה בו תמיד מהנה ומלמדת.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מושמוש
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
לקריטי אני מודה
לך על התגובות ומעריך אותן! אבל חושב שפשוט די ידוע שהעולם מבחינה ערכית נגיד, משתנה כול תקופה.
|
|
|
מושמוש
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
וניסיתי להסביר
שהפוליטיקאים הם ממש לא תמיד 'פוליטקאים'. ניסיתי להסביר שחברות מתנהלות במחזוריות עלייה ירידה ואפשר שוב עלייה. הדברים האלה ידועים לפי הגל, אבל במחזוריות של ה70 שנה אני לא חושב, זה מצפייה אישית כמה זמן יכול לקחת מאז השיא שמתחיל לרדת.
|
|
|
מושמוש
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
טוב דבר נוסף
קשה להאמין איך הכותב הזה הרציונלי הומניסטי הכי שיש, הוא סה"כ תחמן שעובד על הקורא ומציג דמות שקרית. פשוט לגזול את טעם החיים - ולא בצדק.
|
|
|
קריטי
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
למושמוש:
חרבות לאורך ההיסטוריה השתנו בצורה, אבל תמיד היו חרבות, כך גם מלכים, צלי בשר ופוליטיקאים.
בכל תקופה, בכל שפה, ובכל תרבות (ממנה נגזרים הטיעונים, אבל לא השיטה) הפוליטיקאים תמיד היו פוליטיקאים, כלומר אנשים שמשכנעים את הרוב לתמוך בהם - בשם פטריוטיות, או דת, או כסף, או אידיאלים - ושקרים/תעמולה הם חלק מהותי בשיטה, אי אפשר לשכנע קבוצה של אנשים בלי לשקר קצת להרבה מהם ולשקר הרבה לקצת מהם. |
|
|
מושמוש
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
לקריטי הנה הבעיה:
נק' מבט שהכול סטטי. אבל ההערכה היא שזה בא במחזוריות של 70 שנה.יש חברה אידיאליסטית שמשתנה וזה ממש לא כול הזמן אותו מצב.לדוגמא מסדר הנזירים של פרנציסקוס - מאדיאליזם ללא אידיאליזם תוך כ 70 שנה. וזה כנראה מספר הקסם המחזורי. איך יודעים מה המצב? לפי ההישגים של החברה. ההישגים נובעים מהתקופה האידיאלית הם תוצר שלה, ואח"כ ירידה ואח"כ תיתכן עלייה. אמרת שפוליטיקאי זה פוליטיקאי, אבל תלוי לגמרי באיזו תקופה.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
סקירה מעניינת לספר מסקרן. תודה!
|
|
|
קריטי
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
למושמוש
אני מבין שאתה חולק עלי בנוגע לדעתי על קסנופון, אז זה לא אנכרוניזם, האם לדעתך בימי קסנופון לא היו פוליטיקאים?
אז כן, היו, דמוקרטיה = פוליטיקה = שכנוע רוב מהמצביעים. בקשר לאופיו של קסנופון - היה אציל שהצטרף לשכירי חרב מהעם בתקווה ליצירת קשרים עם המלך כורש, כתב ספר על הצלחותיו בשם בדוי (הראשון בעולם שעשה זאת), הוגלה מאתונה בשל פעילות פוליטית לא מקובלת, התקבל לספרטה (מעניין איך הצליח לשכנע אותם, הספרטנים בזו לאתונאים), אם כל זה לא מספיק לשכנע אותך שמדובר בתחמן וקומיבינטור אז אני מרים ידיים. |
|
|
מושמוש
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
ספר מופלא.
חולק על מה שקריטי כתב. כי זה נראה 'אנכרוניזם' - הלבשת ההווה על העבר ( או הלבשת המאוחר על המוקדם). ההצלחה הבלתי רגילה של הכוח הנסוג הייתה ביטוי לפוטנציאל העתידי של יוון שאחרי כן הפכה למעצמה ( למרות הפיצול אתונה ספרטה). תחמנות מקולקלת - לא בזמן הזה.
|
|
|
עמיחי
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה, גל.
ותודה גם לך, קריטי, על הערה חשובה. |
|
|
קריטי
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
סרט שנעשה על פי הספר הזה
הוא 'הלוחמים' בבימוי הגאוני של וולטר היל.
סרט מעולה, ספר מעולה. שתי נקודות מעניינות: 1. הרבבה התארגנו בצורת 'פוליס' (עיר), מפני שאז פוליס הייתה צורת התארגנות פוליטית (דמוקרטית) ולא מקום מגורים פיזי, למעשה מדובר בעיר ניידת. 2. צריך לקחת את קסנופון בכבדהו-וחשדהו, הוא זכה בהערכת הרבבה ובפיקוד עליהם גם מפני שהיה פוליטיקאי ערמומי, תכונה מוערכת מאוד באותה תקופה, ובניגוד לפוליס המונח פוליטיקאי היה אז די זהה לפוליטיקאי של היום, לא צריך להאמין לכל מילה שלו. |
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
