בראיון עם קמילה לקברג ביוטיוב. התרשמתי שמדובר באשה מאד אנטיליגנטית, מודעת לכך שהיא לא תכתוב את "מלחמה ושלום" הבא, או ספר שיזכה בפוליצר. המטרה שלה, לדבריה: "לכתוב ספר שהקורא יתקשה להתנתק ממנו עד חמש בבוקר". במקרה שלי, זה די קורה. בשנה האחרונה קראתי את כל סדרת ספרי פילבקה שתורגמו לאנגלית, כל ספר בערך ביומיים, ונהניתי מאד. אז כמו בסדרות, שלפעמים תצפה בסדרות כמו "הסמויה" וסופרנוס, ולפעמים תהנה מאיזה דרמת מתח ספרדית חסרת משקל, אז בכל ביקור בספריה, אני נהנה לקרוא ספרים מרתקים בסגנון של לקברג, לצד נניח "הדרך" של מקארתי.
והערה נוספת לגבי בתולת הים. הספר הזה גם נשאר אתי, כמה ימים אחרי, התקשיתי להתנתק ממנו. כמות הרוע של לפחות מחצית מהגיבורים, האכזריות שגיבור הספר ספג, וגרם לאחרים, די טלטלה אותי. הדבר יוצר הזדהות עם גיבור שלילי בבסיסו. אז אם אתה קורה ספר עבה ביומיים, ומתקשה להתנתק ממנו אחרי, ומהמחשבות שהוא עורר אצלך, אז הוא גם לא שטחי כמו שנראה במבט ראשון.

כריסטיאן הוא סופר בראשית דרכו, שחי בעיירה קטנה. יש לו אישה ושני בנים, וכל מה שקשור בעברו לוטה בערפל. במסיבת ההשקה של הספר המצליח שלו הנקרא "בתולת הים" הוא מתמוטט, והמנטורית שלו מתחילה לחטט בסיפור האישי שלו.
כריסטיאן מרגיש שהעבר שלו סוגר עליו ודוחק אותו לפינה אבל הוא לא משתף בכך איש, לא את אישתו ובטח לא את המשטרה שמנסה לקשור בין מכתבי האיום הנשלחים אליו להיעלמותו של גבר אחר באותה עיירה.
הסיפור נע בין ארבעה גברים שהכירו זה את זה בעברם ובהווה, ושהשוטרים חושדים שהם קשורים למשהו אותו הם מנסים להסתיר.
כיאה לסיפור מתח מהסוג הזה, במהלך החקירה צצות עוד גופות והמעשים המתגלים מזעזעים את הנפש.
כתוב נהדר, מעניין ומותח. ממליצה!

מותחן חמוד
ואכן הסוף מפתיע