ביקורת ספרותית על האי של נשות הים מאת ליסה סי
ספר טוב

---

ספר מיוחד על מקום מיוחד, האי ג'וג'ו בקוריאה הדרומית של היום, בתקופה מיוחדת, החל מסוף מלחמת העולם הראשונה, דרך הכיבוש היפני במלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה ופיצולה לצפונית ודרומית ולאחריה, ובעיקר, האניו, נשים מיוחדות בחברה שבה האישה דומיננטית מה שנקרא אצל הסוציולוגים - מטריפוקלית.
ובתוך כל זה חברות בין שתיים , יונג סוק ומי ג'ה.
תחשבו על המגמה המודרנית לחזרה אל הטבע, שבה יש מחזור של כל הצרכים שלנו, החל ממה שאנו אוכלים ועד מה שאנו משאירים כאשפה ולבסוף מה שאנו מפרישים.
מי שעוקב אחר הפרסומים, מוצא כי כיום, בגליל מנצלים פיתוח לניצול שפכים במסגרת ביתית להפקת אנרגיה ולדישון. והנה בכפר על אי וולקני מבודד בצפון ים סין הייתה המחראה הביתית, בנוסף לתפקידה הטבעי,גם חזיריה. התוצרים נוצלו מיד למחזור מזון נוסף על ידי שוכני המקום.
אמונות ברוחות ואלילות, מונחים על ידי שמנית, שהיא בעיקרה פסיכולוגית רגישה ומבינה, רווחו והיו בסיס לקיום.
ועל רקע זה פועלות הנשים בתפקיד ספקיות המזון והמפרנסות. השוני בין זה לחברה החרדית הוא שהגברים בג'וג'ו מנקים את הבית, מטפלים בילדים ו.. שותים.
אם נמקד את מבטנו הלאה, נמצא קואופרטיב מונהג על ידי צוללנית, האניו מנוסה שנבחרה בצורה דמוקרטית על ידי חברותיה, והיררכיה מקצועית, מהאניו תינוקת שמתמחה במים רדודים ועד לוותיקה במים עמוקים.
המיוחד בסיפור שאין הן נושאות בלוני חמצן, צנרן(שנורקל), או אביזר נשימה אחר למעט..ריאותיהן. אין להן חליפות הגנה מהקור של האוקיינוס, והן מסתגלות במהירות אליו. פיזיולוגיה אחרת.
ובתוך כל זה סיפור רגיש ונפלא של צמד חברות. מי ג'ה, בתו של משת"פ עם היפנים, מוקעת על ידי סביבתה ועדיין האניו, ויונג סוק, האניו בעלת היסטוריה , מסורת וערכים ותיקים ומבוססים. חייהן נארגים יחד כמו שנאמר על ידי אחד הבעלים : "שורשים עמוקים נשארים סבוכים מתחת לפני הקרקע".
וזאת על רקע מזג אוויר וים לא סלחניים, וכיבושים של גורמים זרים כמו היפנים, האמריקאים, צפון או דרום קוריאנים ומשטר בובות בחסות כידונים אמריקניים.
ליסה לי ,הסופרת, מיטיבה להביא את נוראותיו של הכיבוש מכל סוג שהוא, גם אם הוא אמריקאי "נאור". אם היפנים החרימו מצרכים , הרי האמריקאים הטילו צנזורה ומאסרים והפעלת כוחות בלתי סבירים.
ובצד כל אלה מצליחה המחברת להביא מנעד רגשות מעודן של הגיבורות, גם כאשר מתנתק הקשר ביניהן , וכל אחת פונה לדרכה, המשיכה יונג סוק לפקוד את ביתה הישן של מי ג'ה ולתחזק אותו. ובתוך ערפל הכעס היא מגלה כי:"גיליתי שאני מתגעגעת להציץ במי ג'ה מרחוק. התגעגעתי לאפשרות להאשים אותה. וכשהגעגועים נעשו עזים מדי, הלכתי אל ביתה, שם נגעתי בחפצים שלה וחשתי בה מסביבי. הבית הפך לגלד שלא יכולתי שלא לחטט בו".
וזאת רק טעימה אחת מתוך רבות לעומק התיאור של רגשות ומצבים.
הספר מתבסס על אירועים ודמויות אמתיות. האי הפך לאתר מורשת עולמית שבו ההאניו המודרניות הולבשו חליפת גומי, והפכו לאוספי הפלסטיק מקרקעית הים.
אני ממליץ גם לאלו שלא מתעתדים לקרוא את הספר, להיכנס לגוגל ידידנו ולהקליד האי ג'וג'ו ולהתפעם מאוצרותיו.
ואילו אני אלך לקנות את הספר כדי לחלק אותו לאוהבי ואהובי.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על האי של נשות הים