את שמעו של ג'וזף קונרד שמעתי עוד לפני שנים רבות. מה שמשך את תשומת ליבי הייתה בעיקר העובדה המדהימה שקונרד היה פולני שגדל על ברכי התרבות הפולנית אבל במשך השנים ושהותו בחו"ל ובפרט בבריטניה רכש לו שליטה נפלאה בשפה האנגלית שאפשרה לו לכתוב ספרים בשפתו המאומצת עד כדי כך שהיום הוא נחשב לקלאסיקה אנגלית...
כשמתחילים לקרוא היום בספר הנ"ל אנחנו מיד נופלים לעולם "אחר", עולם של הקולוניאליזם האירופי ששולט בעצם על כל העולם ועוד עובדה שהיא לא פחות ממדהימה למי משקורא את הספר היום; אצל קונרד (ואולי גם אצל סופרים אחרים מתקופתו) עליונות הגזע הלבן לעומת הגזעים האחרים שאינם לבנים איננה מוטלת בכלל בספק... לא מיותר לומר שאותה גזענות גלויה שבספר הנ"ל היא "מובנת מאליה" נחשבת היום בעולם המערבי למשהו שאין לקבל אותו בשום פנים ואופן!
"לורד ג'ים" הוא סיפורו של אותו חובל בריטי שמשרת על אוניה מיושנת ומוצא את עצמו לפתע בדילמה גורלית של חיים ומוות שלאחריה חייו ישתנו בצורה קיצונית ללא הכר ולאחר מכן אחרי כל מיני תהפוכות הוא מגיע בסופו של דבר לאזור נידח במזרח הרחוק, שאפילו הקולוניאליזם האירופי הרשמי איננו מגיע אליו... וכאן הוא מגיע לתהילה אך גם למבחן גורלי אחר.
מה שמעניין אצל קונרד הוא דווקא במה שמבקריו מאשימים אותו! הוא אמביוולנטי לגבי התנהגות גיבוריו בכלל ולורד ג'ים גיבור הספר הנ"ל בפרט! הוא איננו מאשים אותו ואיננו תומך הוא מספר את הדברים כפי שקרו ונותן לקורא לשפוט. כמובן שמבחינה טכנית, "המספר" בספר הוא אדם בשם מרלו, רב חובל שהכיר היטב את ג'ים, התקרב אליו והיה אכפתי כלפיו. יש כאן שאלות חשובות של מוסר והתנהגות ובכך ניתן לקורא שפע של חומר למחשבה. ההתרחשויות עצמן הן מין הרפתקאות שלי אישית הזכירו עלילות של מערבונים! מאוד ברור לנו מי הטובים ומי הרעים ויש לנו ספקות רק בנוגע לדרך התנהגות הגיבור ומדוע בכלל הוא נוהג כפי שהוא נוהג...
מה שמעט הפריע לי היה התרגום שכתוב בשפה מאוד גבוהה (הספר תורגם ב-1967) ולמרות שהמתרגם ערך בו שינויים במהדורה היותר חדשה הנמצאת ברשותי עדיין התרגום נשמע לי מיושן
לגבי העברית של היום... ועם זאת ועם כל ההסתייגויות שהזכרתי מדובר בספר שכדאי מאוד לקרוא אותו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
