ביקורת ספרותית על פארק גורקי מאת מרטין קרוז סמית
ספר מעולה

---

יש ספרים שמתי שאתה קורא אותם אתה מרגיש כאילו אתה מסתכל על תמונה יעני אתה רואה את מה שקורה כמו אחד שמסתכל מבחוץ ויש הספרים שמחזירים אותך לפעם למתי שהיית על הנאוטילוס והתקיפו אותך כרישים או למתי שהיית הולך לבדוק מה העניינים במערה החשמלית.  פארק גורקי זה מהסוג השני יעני זה ספר שלוקח אותך לרוסיה ובעיקר למוסקבה ואפילו שבחיים שלי לא הייתי שם אני חושב שתיקח כל תייר שהלך לשם לשבוע באכבר מלון באמצע של העיר אני יודע יותר ממנו ולפי דעתי גם היה לי כיף יותר ממנו בגלל שאני לא רק שראיתי מקרוב ומבפנים דברים שהוא בחיים שלו לא יכול לראות אותם אני גם הרגשתי מה שמרגיש אחד שנולד שמה וגדל שמה והוא חוקר ראשי במשטרה שמה.

זה סיפור מתח שכמו שכבר הסברתי פה מסופר כמו שצריך. הסיפור הזה קורה בזמן של המלחמה הקרה שזה למי שלא יודע מלחמה כאילו בלי נשק אבל עם הרבה ריגולים והרבה  שיטות פסיכולוגיות בין רוסיה וכל המדינות שהיא שולטת עליהם מגבוה לבין אמריקה וכל המדינות שהיא שולטת עליהם (אפילו שלא אומרים שזה ככה). זה בשנות השבעים והסיפור מתחיל בזה שמוצאים שלוש גופות באמצע מוסקבה ונותנים לחוקר הראשי שזה אחד שלא הולך בדיוק לפי הקווים של המדינה שיפתור את זה. החוקר הזה זה אחד שאם הייתי בחורה בטח היה לי דברים יפים להגיד עליו ובתור גבר אני רק יגיד שהוא אכבר גבר.

אני חושב שהסיפור הזה גם מראה שאפילו שהיו שחשבו בימים ההם שברוסיה הכל על הפנים ובאמריקה הכל סבבה בסוף יש גם פה וגם פה הרבה סודות ושקרים ויש הבדל בין מה שהשלטון מרשה שהאנשים יראו ובין מה שיש מאחורה. זה שהבתים יותר גדולים או שיש הרבה מכוניות זה לא אומר שיש באמת חופש לכל הבני אדם.
 
אני הייתי במתח כל מתי שקראתי את זה ובלי ששמתי שקל הרווחתי טיול ברוסיה פלוס נסיעה למתי שבקושי נולדתי און דה האוס. 

» ביקורות נוספות של סימנטוב
» ביקורות נוספות על פארק גורקי