ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 10 במאי, 2019
ע"י אחד
ע"י אחד
ספר סביר, ציפיתי ליותר. העלילה לפעמים נוטה להיות משעממת, מה שהחזיק אצלי את העניין היתה הידיעה שאלי עמיר הודה בחצי פה שזהו סיפור אוטוביוגרפי. מעניין ללמוד על ימי המדינה הראשונה ממי שחווה אותם ממקור ראשון, אם כי הספר נוטה לפעמים אל גבול הרכילות (ש"י עגנון רדף פירסום באופן חולני, וכדומה).
גם העברית באופן מפתיע לא זורמת מספיק, לא כמו שאתה מצפה מסופר שזוהי שפת הכתיבה שלו. (סתם לדוגמה, העברית של דנה כספי בתרגומה את הספר "חצי אח" נפלאה עשרות מונים מהלשון של נער האופניים).
לסיכום, יותר נהניתי מאשר סבלתי, אם כי מעט התאכזבתי.
7 קוראים אהבו את הביקורת
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
