ביקורת ספרותית על אל עצמה - עיונים ביצירתה של גלילה רון פדר מאת שי רודין
ספר בסדר

---

הספר מזכיר נשכחות. את בתי הבכורה גידלתי על התסכיתים ברדיו של ציון מבית שאן, משפחת שרוני ועוד ועוד. כששוחחתי איתה על הסדרה "אל עצמי", היא פשוט נדלקה והחלה לצטט בטלפון את ציון וקורותיו ולהזכיר נשכחות.
מאידך, כשהצעתי לה להקריא סיפורים אלו לילדיה בגיל הנעורים, נתקלתי בספקנות. כאומרת, מה שהיה לא יחזור.
הספר "אל עצמה" של שי רודין, דן בספריה ויצירתה העצומה של גלילה רון פדר- עמית. הגישה שלו מתייחסת להתפתחות הדמויות שבספריה, בחלק הראשון לכל משתתפי הסדרה "אל עצמי".ואחר כך לסדרות אחרות ואף לכתיבתה למבוגרים.
שי רודין עושה זאת בכישרון רב והוא הצליח לעורר אצלי רצון לשוב ולקרוא חלק מספרים אלו. עיקר התיחסותו היא לתפניות הפסיכולוגיות - חברתיות של הגיבורים וכיצד הם "מצליחים" לנגן יחד קונצרט של חיים.
בתוך כדי הניתוח , משלב רודין תיאוריות פסיכולוגיות ופילוסופיות של פרויד, ניטשה והרבה אחרים.ובזה הוא תורם יותר ל"האנשה" של גיבורי הספרים.
הספר עורר את סקרנותי לקרוא את סיפור חייו של א.ד. גורדון, זה מהרחוב בערים רבות בארץ, שמתברר כי אינו כפי שהסוציאליסטים מחזיקים בו. הוא היה חרדי, לא האמין במושג "דת העבודה", תיעב קולקטיביות והיה בעד ביטוי של הפרט.
עכשיו ארוץ לספריה כדי לחפש את הספר " העורג" של גלילה רון פדר.
ועם זאת, ככל שהעמקתי בקריאה, הרגשתי בחסר ומעט מצוקה של קורא. קיבלתי מושג על היכולת הסיפורית עלילתית של הסופרת, היכולת להציף בצורה חלוצית נושאים כמו מיניות אצל בני נוער, מצבים של חריגות בחברה הישראלית כמו בספר "נדיה", על ערביה שבחרה ללמוד אצל יהודים כדי להצטייד ביכולת והכשרה ללמוד רפואה.
לא קיבלתי התיחסות לסגנון והעמקה של הכתיבה עצמה. מה מקום הדימויים בספרים אלו, אם הם קיימים? מה מקורות האלמנטים הספרותיים אצל גלילה רון פדר?
איני יודע. בטרם אשפוט זאת, החלטתי לקרוא מספר ספרים ולהבין זאת בעצמי.
ועדיין, אני ממליץ לקרוא פרקים נבחרים מתוך הספר כי צורת הכתיבה של רודין, עוררה בי תחושות וזכרונות מהילדות והנעורים.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על אל עצמה - עיונים ביצירתה של גלילה רון פדר