האם חתול יווני הוא כמו חתול אזרבייג'אני או פריזאי, כזה הנוחת על רגליו בכל נפילה ויש לו תשע נשמות? כן.
המספר הוא בן למשפחה יוונית, שאתרע מזלה וגם אליה הגיעו הנאצים, אף שמדובר באחד האיים מאיי יוון. המשפחה היא משפחה ותיקה ומבוססת, אלא שהאם ולא האב היא מה"משפחה" ולה כמה אחים מוצלחים עסקית, אבל לא משפחתית. במילים אחרות, כשאביו נכשל בצורה מבישה בעסקים הוא בוחר לעזוב וכך גדל המספר עם אמו ואחיו. הוא זוכה לחינוך קפדני ורב לשוני וכשהוא נער הוא נלקח ע"י גרמני ההופך אותו לעובד חווה אישי שלו. זה משתלם לשני הצדדים וקשר אמיץ שנוצר ביניהם הופך אחר כך להאשמה חמורה מפיו של פרטיזן, כאילו הנער שיתף פעולה עם האויב.
המספר זוכה לסכום רציני של כסף עם תום המלחמה והעלמות משפחתו, כסף המהווה חבל הצלה בהעסקת עורכי דין משובחים ושוחד היכן שצריך כדי לחמוק מהאשמות כבדות.
לרגע אל תחשבו שמדובר בספר כבד, עמוק, אחד העוסק בנושאי בגידה ושיתוף פעולה עם האויב בדרך אמיצה ושקולה. זה ספר רפרפני לגמרי, ואף שהוא כתוב לא רע וכל חלק במקומו, כולל הגהה קפדנית, עוד ספר "שואה" מיותר בא לעולם.

טקסט גב הכריכה: הספר "חתול יווני" מגולל ביד אומן את סיפור חייו הלא-ייאמן של בן למשפחה יהודית עשירה שהתרוששה, המתגוררת באחד מאיי יוון. בלהטוטנות מרהיבה מוסט הזמן קדימה ואחורה, מילדות ועד זקנה, ומציג לפני הקוראים אירועים, אנשים, שיחות, נופי האי היווני, הווי הדייגים ובני משפחותיהם, תרבות חיי היומיום הגרמנית הנאצית בתוך הבית ומחוצה לו ועוד ועוד. כל אלו מסופרים בגוף ראשון מפי גיבור בעל תושייה יוצאת דופן המאבד לימים את שפיותו.

מתוך התבוננות בספרות האקזיסטנציאליסטית בכללותה, עולה השוואה בין "חתול יווני" לבין יצירותיו של הסופר הצרפתי אלבר קאמי, שתפיסתו את האבסורד שבקיום משחררת את האדם מן התקווה למוסר אנושי מושלם המחייב את החיים בכל מחיר.